דילוג לתוכן

אביב ביתלה

נחל יתלה | 5 במרץ 2022

טקס פגני של קבלת פני אביב מזמן את יואב ואותי אל נחל יתלה. לא הייתי בנחל כבר חודשים רבים, אך זו מסורת מחייבת של פליטי ירושלים שקבעו את ביתם בשפלה הפנימית. ביום שישי או שבת הראשונים של חודש מרץ נטפס אל הכיפה שבין יתלה וכפירה, אל אותו עץ אשחר עליו ידגמן סבכי שחור-גרון, יחשוף את השפם המהודר שמפיל צפרים רבים ברשתו. הסבכי יעשה זאת באותה אדיקות טקסית בה אנו מעפילים לרגליו, נופלים שדודים למרגלותיו.

ובנוסף לנודדות שחולפות ויחלפו בשבועות הקרובים (הו, גרגור העגורים), ישנה גם החלפת משמרות בין החורפות למקייצות. נחליאלים לבנים, פפיוני שדות ודוחלים שחורי-גרון יעזבו בקרוב. את מקומם תופסות המקייצות והן ממתינות לנו ביתלה, שנבוא ונחלה את פניהן. מעל למדרון בו נטפס יחוג זוג של חוויאים, שריקותיו יהדהדו בין המורדות והסלעים. על ראשי אשחרים ושיזפים יתייצבו הזוגות הראשונים של חנקנים אדומי-ראש וגדולים, אולי גם סנונית מערות ראשונה בתוך ענני הסיסים. ואנו נמשיך ונפלס את דרכנו בעשבים הלחים ובמסך השירה הפרועה של סבכיי קוצים, עד שנגיע אל הסלסול המיוחל של פפיון הרים, שם נשאף אוויר מלוא הריאות, אולי גם נראה כוס מרוחק ושתקן.

ובנוסף לנודדות שחולפות ויחלפו בשבועות הקרובים (הו, גרגור העגורים), ישנה גם החלפת משמרות בין החורפות למקייצות. נחליאלים לבנים, פפיוני שדות ודוחלים שחורי-גרון יעזבו בקרוב. את מקומם תופסות המקייצות

סבכי שחור-גרון
רכנף עירית

ירקונים ילוו אותנו במעוף ראווה מסחרר, יידו בנו את הירוק הזרחני שלהם, את טרטורם שמתחרה בצרצורם של הגיבתונים העפרוניים, בצחוק הפרוע של הקוקיות המצויצות. הבוקר, חמש קוקיות התגודדו סביב עץ שיזף צפוף עלווה, החליפו ביניהן מידע טפילי. להקות של תנים התחרו זו בזו ביללות רמות, במבה לא ידעה נפשה. זכר של חנקן גדול טיפס על גבה של נקבה, שהסיטה עבורו את זנבה, הזדווגות מהירה וחזרה אל שגרת הציד, יש פה חגבים למכביר לשפד. והיה גם חרטומן מפתיע שבמבה החרידה מרבצו והוא עף במעוף כבד ומהיר במעלה הערוץ, מתמרן את גופו בין עמודים עולים של קוציץ סורי, עד שנבלע בעשבונים לחים, שם נותר חבוי ונסתר.

בתחילת האביב מבשם ניחוח לא מורגש של פרומונים את הנחל, מטביע אותו באביב סוער וחושני. פרחי הכלנית הן מיטת כלולות סמוקה של חיפושיות מזדווגות. זוגות זוגות של גלפיריות ארץ-ישראליות מקיפות את האבקנים בהליכה מתנדנדת, מבושמת. הנקבות עומסות את הזכרים על גבן, בוהק שיריונן הסגלגל נבלע באדום של עלי הכותרת והן חגות והולכות, שיכורות מריח כל הפרחים ומריח הפרומונים שעולים מעוד זוגות מזדווגים סביב. נזירית עושה אהבה איטית ורירית עם הפרחים הלבנבנים של זמזומית. ככל שעולה השמש היא נצמדת חזק יותר אל הפרח, לופתת אותו בנשיקה מלאת תאווה, מפרישה את רירה לאטום את עצמה מפני חומו הצפוי של היום. רכנפי עירית מגפפים זה את זה במחושיהם הארוכים, מגששים דרכם במעלה הגבעול ובמורד התפרחת הסגורה למחצה. ובסמוך, על פרח צהוב וסגור, ארזית יונקת בשקיקה דבורה שמצטמקת והולכת, עבורה הֵקִיץ הַקֵּץ על האביב.

בתחילת האביב מבשם ניחוח לא מורגש של פרומונים את הנחל, מטביע אותו באביב סוער וחושני. פרחי הכלנית הן מיטת כלולות סמוקה של חיפושיות מזדווגות. זוגות זוגות של גלפיריות ארץ-ישראליות מקיפות את האבקנים בהליכה מתנדנדת, מבושמת.

גלפיריות ארץ-ישראליות
זחל של צבעון שקוף

צבעונים שקופים לא עוצרים כמעט לרגע, זמנם קצוב והם עוסקים בחיזורים ובמעופים לא פוסקים. אך מתוך עלה מסולסל ולח, מציץ בי זחל נח של צבעון, גופו מבריק בשחור ואדום. עבורו עוד נפרש הזמן ונמתח, האביב נראה לו בטח כנצחי. אני מתפתל לרגליו, מחפש את הזווית הנכונה לצילום וכל מפרקיי מתפוקקים ומביעים מחאה, חוגגים את הכאב היחיד שגופי מקבל בברכה, את כאב האביב.

כלנית