החולות עוטים שַׂלְמַת לילה שחורה וחרישית, נקייה למשעי. מיכה ואני מאובקים אחרי החלפת גלגל שהתפוצץ, הבגדים סמרטוטיים ואני מטפטף עייפות, שניגרת ממני כמו הזיעה שיש, כמו הגשם שאין, אבל סממניו ניכרים בשטח לאחר אביב עתיר ממטרים. שיחים שצימחו והסתעפו, ביניהם נמתחים מרבדים של דגן זהוב ויבש, שבשעות האור האחרונות רחשו עשרות רבות של חצוצרני מדבר.
