דרורי בית נוחתים על הקנים, מתלטפים במכבדי הפריחה. ביניהם שני דרורים ספרדיים. הם נמשכים לגרגירי החיטה המבשילים, אך חוששים לצאת אל השטח החשוף, דוחקים אלה באלה, מי יעז ראשון לעזוב את מבטח הקנים. בינתיים הם מתנדנדים על הקנים שנעים ברוח. פירחונים צצים מהסבך הפרוע של קוצים, קנים, שיחים ופרחים. הצהוב היוקד של חוח עקוד והכחול הבהיר של העולש מתווספים לירוק של הקנים ומנקדים את זהב החיטה. הדרורים מפטפטים ולבסוף אוזרים אומץ וצונחים למרגלות החיטה, ללקט גרעינים שיבשו ונפלו. פירחונים של פשושים, צופיות, ירגזים וקניות קטנות שהשלימו מעגל קינון ראשון ממלאים את חישת הקנים. דונגיות צהובות בבסיס המקור וציוצי רעב, שמעוררים אינסטינקטים הוריים. ציפורים בוגרות נעות פנימה והחוצה, מאכילות את הפירחונים ומעודדות אותם לעצמאות. הן עוצרות רגע על מנת לשיר ועפות כדי ללקט עוד מזון לצאצאיהן. פירחון של סבכי קוצים מופיע, מעפיל על גבעול של גדילן, שאיבד את תפרחתו הסגולה. בכנפיו ניצנים של צבע חלודה, כשל הוריו. עיניו עגולות ושחורות. הוא בוהה בי, מסוקרן. צקצוק אזהרה של אחד מהוריו המסתתרים והוא צולל ונעלם. פירחון של פשוש מנענע ניצן קצר של תחילת זנב. אביו שר מעליו. שלושה פירחוני צופית רודפים אחרי אימם, בעוד שני פירחונים של ירגזי מתחננים לאוכל. הם רוכנים אל אימם ומרפרפים בכנפיהם. היא דוחפת זחל למקורו של האחד ונמלטת מהשני. עננים נאספים ומכבים את זהב השיבולים, שמכסיפים. עכשיו, מתבלטת קנתרית כתומה שמבצעת מעשי לוליינות על שיבולי-השועל. נעה ממלען למלען, שומרת על שיווי משקל, מתהפכת וראשה מטה, מחושיה מגששים את הדרך עבורה. צבעה הכתום זועק, ממש כמו הצווחות של זוג קוקיות מצויצות שעוסק בחיזור קולני, לפחות עד שהשיבולים מתלקחות שוב בזהב החמה, שהשתחררה מחיבוק העננים. כְּתֹם הקנתרית נבלע שוב בצבעי הבעירה. טרטור רך של תור מצוי, המיה עדינה של תור צווארון. מזג אוויר שברירי. השיבולים רוחשות ברוח והקנים רוחשים בפירחונים.
