ברור מי מבין השניים הוא המנהיג. הוא ישוב על סלע רם, זנבו נע ונד, כשרביט מנצחים. אחיו רובץ על סלע נמוך, משתופף ומביט באחיו בהערצה; מחקה את מהלכיו, עוקב אחרי צעדיו, אחר זנבו המתנוסס כדגל, שקצהו לבן כפרחי הצלף, הפזורים בין עצי האשחר והשיזף. האח המנהיג צובר ביטחון, משיל מעט מהזהירות ומהחשש. הוא סורק את הקוצים, כמו היו צבא הסר למרותו. עד שקוץ מרשרש במשב פתאומי של רוח, והגור פוער את עיניו ונרתע. הרוח שוככת, הקוצים שבים לדמום והגור נרגע. עכשיו חגים שני האחים סביב אחד הסלעים, לא טורחים לשחק במלך הגבעה, כי ברור מי מבין שניהם המנהיג ומי המונהג. הם מתרפקים זה אל זה, מתכנסים ככדור צמרי בעל שמונה רגליים, שני זנבות ואפס פנים, שחבויים בתוך הערבוביה, שהיא שניהם. נראה שלשניהם נוח בהיררכיית מעמדם. הם משתובבים זה עם זה, עד שהאח המנהיג מחליט שבא הזמן לצאת למסע גילויים נועז, מרחק של עוד שני סלעים מהאם המשגיחה. הוא מנתר, זנבו מתנוסס ואחיו אחריו.
העצים רוחשים בציפורים, חלקן מטופלות בגוזלים או בפירחונים. אחרות שרות, מכריזות על נחלתן. חנקנים אדומי-ראש פעלתניים, שיחניות גדולות אפרוריות, חימריות חלודות-זנב משוררות. צבי מדלג. מכיוונו מסתלק תן שפוף. שרקרק מצוי יוצא לגיחת ציד מחוטי החשמל, שמעל לכביש המשובש. חוויאים נוסקים בשמיים, תרים נחשים. בז חופים מפתיע אותנו. הפתעה שמחה. אמא שועלה עוד מפוהקת, נקרעת בין רצונה לסגת לשינה במחילה, לבין הנמרצות של שני גוריה, שמלאים בעזוז צעירותם. בינתיים היא נכנעת לשניהם ומאפשרת להם לשחק ולהתנסות בעולם החדש והמופלא. לפחות עד שתכריע אותה עייפותה, או עד שהשמש תעלה ותפסיק להיות נחמדה ונעימה; תהפוך לחמה, שחמתה חורכת את שדה הדגנים ומהלכת אימים, כמו שהיא יודעת להלך בקיץ של רמת הגולן.
ברור מי מבין השניים הוא המנהיג. הוא ישוב על סלע רם, זנבו נע ונד, כשרביט מנצחים. אחיו רובץ על סלע נמוך, משתופף ומביט באחיו בהערצה; מחקה את מהלכיו, עוקב אחרי צעדיו, אחר זנבו המתנוסס כדגל, שקצהו לבן כפרחי הצלף, הפזורים בין עצי האשחר והשיזף.
