Jardin de l'Abbaye de la Cambre
הענבל קם לתחייה ומפיח חיים בפעמון של המנזר לשעבר. מורה שבאה שעה עגולה. בז נודד מתמרן בין הדנדונים העמוקים ובין יוני הענק המבועתות, שמוסיפות משק כנפיים חרדתי לקריאות שטופות הדם של הדורס ולסירנה של ניידת משטרה בלגית. צלליתו של הבז מסתמנת על רקע השמיים התכולים, הופכת לצל שמוטל על אריחי הצריח ושבה להיות צללית על רקע הרקיע שהתרוקן במפתיע מהעננים הכמעט תמידיים. הוא חוגג את היום השמשי, משתעשע בתרנגול המוזהב שמולך על השבשבת, ביונים ובלהקה של סיסים מסתחררים. הוא נוסק מעלה בחתירות כנף עוצמתיות, סוגר את הכנפיים וצולל בעצלתיים. בת זוגו צופה בו ממגדל משרדים סמוך. הוא פוסק משעשועיו ושב אליה, סובב אותה במחוות של חיזור, מלוות בקריאות רמות. ההשתקפות שלו נשברת מחלון לחלון, כמעט ונושקת לדמותה הדמומה, שעל אדני הקומה הגבוהה.
