ביקור שנתי

הוא נח על טבלת הגידוד וממתין לשמש שתזרח ותעפיל אל מעל לגורדי השחקים, כך שתוכל לשלח בנוצותיו את קרניה ולהבעיר בהן את הזהוב שמסתתר ונם בן עד בואה. והנוצות אכן מתעוררות, מתלקחות ונצבעות בזהוב המעודן של הלבוש החורפי שלו. החופזי מסרק את נוצותיו אחת אחת, מלטש בהן את הצבעים ומשייף את המבנים. כשהן מוכנות הוא מתחיל להלך בעדינות, במין פסיעות מנומסות שכאלה, בין שני חופמי חוף, חופמי צווארון וביצנית ירוקת-רגל, שנשמרת לעצמה בפינה מרוחקת של טבלת הגידוד. הוא מפטרל לאורכה של הטבלה צפונה, דרומה ושוב צפונה. גווני נוצותיו מתגוונים, משתנים עם צבע הים שמתנועע בגבו. הוא עוצר ושולף סרטן קטן מאחד מחגווי הסלע הדוקרני. הוא בולע אותו, פורש בהנאה את כנפיו ומותח אותן עד לקצה, כמו להוכיח לנו שהוא חופזי קטן ולא אחר. תחתית הכנף בהירה ונטולת כתמים כהים. הוא מביט ביואב ובי, מוודא שאנחנו מרוצים וממשיך בצעדי השיכול המעודנים שלו.

גל נשבר מאחורי גבו, מפזר נתזים ורסס. החופזי מתנער, מנתר ואז מתכופף, מזדקף וממשיך בפטרול שלו. הוא עוקף עורב שבא להרטיב את רגליו. שוב הוא שולף סרטן ובולע אותו, מנער את מקורו ומחליף מקום עם חופמי חוף. גל נוסף מתנפץ וצובע את הרקע של החופזי בלבן מוקצף, שמבליט את הזהוב המעודן והחורפי של נוצותיו. מבטו נעים. מזמין. יואב ואני חולצים נעליים, מקפלים את המכנסיים ופוסעים למים הקרירים. לולה נותרת בחוף לשמור על הציוד. היא שפויה ונהנית מרחש הים. המים מעמיקים והחול הרך מתחלף בסלע כורכר קשה ששורט את הגפיים. סרטן נמלט על הקרקעית בריצה צידית מכפות רגלינו היחפות. המים מטפסים במעלה המכנסיים, קרירים ומלוחים, ואנו נספגים בהם. פרפורים דגים מעל לראש, מרפרפים וצוללים לשלות דגיגים. המים גועשים ומעלים נתזים כשהפרפורים מתנגשים בהם ושוב, כשהם מגיחים מעלה ומתנערים מהם תוך כדי נסיקה. דגיגון מפרפר במקור של פרפור. לבנית קטנה מעקלת את צווארה הארוך ומתקרבת אלינו, ללא כל חשש. שלדג גמדי נוחת על זיז סלע שבולט מהים, מפזר את צבעיו המפזזים ומסתלק. גם נחליאלי לבן נוחת על טבלת הגידוד. הוא מנענע את זנבו ושולה מהסדקים פרוקי רגליים זעירים. שני נחליאלים זנבתניים חולפים מעל במעוף גלי ומקביל לגלי הים. שריקות צלולות של פפיונים אדומי-גרון וציוצים צרודים של פפיוני מים. הנדידה בעיצומה.