חבטות הלהבים המסתובבים הולמות בנופים, קורעות מהם קרעים עצובים, אבודים. אני משפיל מבט אל הירוק הנובט שלרגליי ואל הפריחה, שמנקדת את הירוק המלבלב, ומייפה עוד את יופיו של הנוף. קשה לשבוע ממנו, כל עוד מפנים את המבט מטה מהטורבינות. רקפות יווניות קטנטנות משחקות עם העולם מחבואים. הן מצטנעות בין העשבים, אך הוורוד העמוק של פרחיהן חושף את חינן. אירוסי לבנון מגיחים מתוך עליהם הירוקים והחדים. עלי העטיף האירוסיים נשפכים מעלה ולצדדים, יוצקים מעצמם כתרים תכלכלים, מעוטרים בלבן ובצהוב. פרחי ורוניקה סורית מציצים מהאירוסים וחורצים לעולם לשון לבנה מִפָּנִים כחולים.
אֵלוֹת עוטות מלבושי חזזית צהבהבים, מתעטפות בהם כנגד נשיכת הרוח הקרה. המאגר, שמלא עד מעל לשפתו, העפיל אל הנמוכים שבעצים וגזעיהם הטבולים מרעידים במים הקפואים. הענפים משקשקים. עלווית מוטרדת ממנוחתה. היא שורקת ושבה ללקט חרקים זערוריים מקפלי הענפים. חכלילית סלעים ניצבת בקצה העץ ומרטיטה את זנבה, כְּהָיָה לה קר כמו לנו. עוד זכר של תפוחית שר ונקבות נאספות סביבו, נפעמות. שחפים ארמניים עפים מעל למאגר, לובן נוצותיהם נבלע בלובנו של החרמון. טבלן ממריא בריצה קצרה, גופו מתנתק מהמים. רגליו בוטשות בהם, מעלות רסס, שמלווה את מעופו הקצר, שמסתיים בהתרסקות סואנת ובנתז, שאחוריו נעלמים בו. טבלן שני שוחה אלינו בסקרנות. צווארו נזקף ומתעגל, מתיישר ומתכופף, מקורו כשלח שלוף ושלוח לפנים. הוא נבהל מסקרנותו, צולל ונעלם.
. קשה לשבוע ממנו, כל עוד מפנים את המבט מטה מהטורבינות. רקפות יווניות קטנטנות משחקות עם העולם מחבואים. הן מצטנעות בין העשבים, אך הוורוד העמוק של פרחיהן חושף את חינן. אירוסי לבנון מגיחים מתוך עליהם הירוקים והחדים.
