ועכשיו, בבית, אחרי הכל, אני בעיקר מחשב בחלחלה מתי סביר שחרב ההתחיילות תרד בבקו"ם ושחף יקבל תעודת חוגר ומספר אישי וייגרס במכונה הצבאית. מוקדם יותר, הייתה צפרות הבוקר הזריזה, מפתח הבית. חצי שעת צפרות בשביל הרצף והרוח השפופה, סנוניות רפת ומערה, כמה סיסים, בזבוזים רגוזים, צרצור של ירקון, מגלן תועה וקאקים שעפים לשדות טל שחר, למלאכת יומם. והזמן הזה, שתלוי מעל לראש ומטפטף עלי את דקותיו, עד לרגע בו אני נאלץ להעיר את ענבר החרדה וקטי מעירה את שחף, שמזדקף במיטתו הכן, דום, אולי יודע את שמצפה לו, אולי לא.
נחליאלי לבן מצייץ מעל לשדות, צוצלות מהדסות ואנחנו עומסים את עצמנו על המכונית, אל גבעת התחמושת, נוסעים בערפל סמיך, שאני צף בו דרך צומת חולדה וכביש שלוש וכביש אחד, ערפל שמתגנב אל המכונית, חרישי, צונן ולופת. קטי שקועה בעצמה, ענבר מפטפטת בניסיון להעביר את הזמן, ומבטי שלי חולף מהכביש לראי, בו נשקפת לי דמותו של שחף, שהספיק בדקות ספורות לאמץ לו את המבט הזה, הגברי, המחוייל, של מי שהעולם כולו מונח על כתפיו, גם אם לא. אבל הוא גם מנקר אל תנומה, לאחר ערב של פרידות מחברים, ומתעורר זקוף, היכון, דום. רשימת ההשמעה של ספוטיפיי משלחת בי שירי מלחמה וזיכרון. אני מנסה להתבדח על זה עם קטי, אבל היא לא במצב רוח לחוש ההומור שלי, וגם אני לא, ואני משתתק, נותן למבטי ללטף את השתקפותו של שחף, לקרעי זיכרון לצוף, של בוקר דומה לפני שלושים ושש שנים, אז התייצבתי אני בלשכת הגיוס בירושלים, עם הורים מלאי גאווה בבנם. ואני מפשפש בקרבי, תר אחר גאווה ומוצא בעיקר דאגה: לשחף, לעצמיות שלו, למהות הפנימית שלו.
הערפל מתפזר וירושלים נגלית, אפופת הילה שמשית, שאי שם טומנת בחובה את גבעת התחמושת. באופן מפתיע, התנועה דלילה הבוקר, מאפשרת למחשבותיי לחזור לצו הראשון של שחף, אי שם באביב מאוחר עם תחמס רדום ומלכישלו מטופש, ולכל תהליכי המיון בהם ליוויתי את שחף, חצי קרוב, חצי רחוק, עד לבוקר הזה, ולעומס התנועה שמתגבר סביב גבעת התחמושת וקשיי החניה. אני מתמרן את המכונית לתוככי מעלות דפנה, שלפני המון שנים הייתי עובר בה בדרך לרנה קסין. הבוקר, ילדים חרדים יוצאים ממנה בדרכם לחדר, ואילו פועלים פלסטינים משפצים מרפסות ואת מבני הזיכרון על גבעת התחמושת, שם המורה לספורט היה משלח אותנו למקצי ריצה ארוכה. תמיד הגעתי בהם אחרון, מתעכב עם ירגזי ושחרור, מאט סביב האנדרטה והשמות החקוקים בה, נוכחות חיה של מוות. שיעור התעמלות ישראלי.
