דילוג לתוכן

דוחלים

דוחלים בטל שחר | 23-24 באוקטובר 2024

גדישי אספסת גדושים בדוחלים; שחורי-גרון, חומי-גרון ושלושה מזרחיים. חומי-הגרון והמזרחיים שתקניים, תכליתיים בשיחור המזון שלהם. צרכי הנדידה דוחקים, לא מותירים פנאי לשעשועי שירה. שחורי-הגרון נרגשים ורועשים. חזרו לכאן לא מזמן. הם ממהרים לתפוס נחלה חורפית ומכריזים עליה בקולי קולות. השירה שלהם, שילוב מוזר של טרטור ורשרוש, מגיעה אלינו מכל עבר. משיחי הפטל העבותים שעוטפים את גדות נחל שורק, מגבעולים גבוהים של חרולים לחים מטל הלילה, מגושי השיחים העבותים שמקיפים שטוצרים מטפטפים. וגם מגדישי האספסת הקצורה, שמונחים שורות שורות לאורכו של השדה, ממתינים לאיסוף. לכל דוחל אופיו שלו. חלקם תוקפניים יותר, חלקם פחות. אחד מהדוחלים המזרחיים אוהב לצוד במעוף. הוא מזנק מנקודת התצפית ומסתחרר מעלה. זנבו השחור לבן נפרש כמניפה, מקורו הזעיר נפער ונסגר על ימשוש שהיה ואינו עוד. וְשָׂבֵעַ הוא שב לנקודת התצפית, שבקצה הקוץ. נוחת, פורש זנב וסופק כנפיים במאמץ לשמור על שיווי משקל על הגבעול, שמתנדנד תחת כובד משקלו הדל. דוחל מזרחי שני מעדיף לצלול מנקודת התצפית שלו אל הקרקע, לתפוס עליה חרק מנתר. פרט שלישי סתם עומד ומהרהר. הדוחלים שחורי-הגרון נרגשים מכדי לאפשר להתקרב אליהם. חומי-הגרון נושאים באצילות את נטל דומייתם.

לכל דוחל אופיו שלו. חלקם תוקפניים יותר, חלקם פחות. אחד מהדוחלים המזרחיים אוהב לצוד במעוף. הוא מזנק מנקודת התצפית ומסתחרר מעלה. זנבו השחור לבן נפרש כמניפה, מקורו הזעיר נפער ונסגר על ימשוש שהיה ואינו עוד. וְשָׂבֵעַ הוא שב לנקודת התצפית, שבקצה הקוץ.

דוחל מזרחי
דוחל מזרחי

ענן של פפיונים אדומי-גרון מתרומם מהחלקה הלחה ולא קצורה של השדה. נץ מצוי לש את ענן הציפורים בתמרוניו, צר בו צורות ורועה אותו מעלה ומטה, ימינה ושמאלה. נאבק לבודד מתוכו פפיון נחלש. השדה נמלא בשריקות הגבוהות של הפפיונים, פה ושם ציוץ צרוד של פפיון עצים או צרוד פחות של פפיון מים. להקה של זרעיות שדה מתרוממת בקולות פִּרְפּוּר רך ומצטרפת ללהקת הפפיונים. המוני נקודות מתמרנות, חומקות מטפריו של הנץ הרעב. לבסוף הוא מוותר וגולש צפונה, אל עבר המושב. אולי שם ישחק לו מזלו עם ירגזי פזיז. קאקים ממהרים אחריו, מוודאים שיסתלק. הפפיונים נרגעים ונוחתים, מתערבבים עם נחליאלים לבנים. ראשיהם עולים ויורדים, מופיעים ונעלמים. הם אוכלים וצופים, נשמרים מפני נץ נוסף.

נץ מצוי לש את ענן הציפורים בתמרוניו, צר בו צורות ורועה אותו מעלה ומטה, ימינה ושמאלה. נאבק לבודד מתוכו פפיון נחלש. השדה נמלא בשריקות הגבוהות של הפפיונים, פה ושם ציוץ צרוד של פפיון עצים או צרוד פחות של פפיון מים.

דוחל מזרחי
דוחל מזרחי
בצדי השדה קיוויות מצויצות וסיקסקים. בשולי הנחל כחולי-חזה רַבִּים שחורקים וקוראים וזוקפים זנב אדמוני. בין לבין מצרצרים תפרים ומטרטרים פשושים. מעליהם דואות דאות שחורות-כתף, אברותיהן מתלטפות בתכלת הרקיע הריק. מוקדם יותר, עם שחר, הן בערו באש הזריחה; צלליות שחורות על רקע רקיע מרוקע באדום עמוק. נברנים צרחו בבעתה אז ועתה. זרון סוף מפטרל מעל לנירים. נוחת. ראשו הכסוף מציץ מהאספסת הירוקה והרטובה, כמו צף מעליה. טפריו מרובבים בבוץ וכבדים, מקשים עליו להמריא. אך הרעב גובר והוא ממריא באיטיות גמלונית, ממטיר מטה רסיסי בוץ, משיב לעצמו בהדרגה את קלילותו הקטלנית.
 
רשרוש משולב בטרטור. זוג נוסף של דוחלים שחורי-גרון. הם ניצבים זקופים על שני גבעולים סמוכים. סורקים את נחלתם החדשה. רגל זעירה מעל לרגל זעירה, הטפרים הזערוריים ננעצים בגבעול הלח של החרול, הכנפיים חובטות כדי לשמור על שיווי המשקל. זנב נפרש ונסגר. השמש מעפילה ומניסה את צינת השחר הסתווי, משרה חמימות של בוקר מאוחר. להקה של סנוניות רפת משרקרקת ומלהטטת מעל לאספסת, נמלטת מצל זיכרונו של נץ מורעב.
דוחל מזרחי
דוחל חום-גרון