שדה החמדים מתרווח בנחת של מי שאדמתו החרבה הרוותה לאחרונה את צמאה. נח בין ערוצים שהתחתרו בו בסדרה של אירועי גשם תכופים. הערוצים נחרתים בו לא כצלקות של כאב, כי אם כאפיקי שתי וערב בהם זרמו המים, הוליכו אורחות חיים וחילחלו לתוכה להתחיל את מסע הלבלוב האביבי.
