הישורת האחרונה

זה לא שאני מנסה להיות יואב חלילה וחס, טוב לי בצרות שלי. אבל עם שני מיני המלכילון בשבת ושלושה שבועות לפני פקיעת 2021, מצאתי את עצמי עם 333 מיני ציפורים. פתאום, לחלוף את 336 המינים של 2020, נראה בהישג יד. אפילו התחלתי לְבַכּוֹת את המינים שוויתרתי עליהם השנה בלי הנד עפעף, רק כי לא הייתי מוכן לתת לרשימת השנה לנהל את חיי. ואני לא מוכן, בחיי שלא. אבל בחייכם, ארבעה מינים, עוד ארבעה מינים, ואחלוף את שנה שעברה. תכנונים קדחתניים לא מובילים אותי לכלום. זאת אומרת יש עדיין קזרקה בכפר ברוך, חרמשון גדול בנחל תנינים, כותלי או שניים מסתובבים פה ושם, אווזים כאלה ואחרים, אבל לא ממש בא לי לנסוע רחוק. סוף השנה ואני גמור מעייפות ורוצה ארבעה מינים כאן ועכשיו.

אז ביום שלישי אני מחליט לחרוג ממנהגי וקופץ בבוקר למאגר חולדה. אולי תצא לי מזה אנפה משורטטת. במקום אנפה אני מקבל שש טדורנות ששוחות בשלווה, לא מודעות שהעלו אותי ל-334 מינים. מי היה מאמין שעוד לא ראיתי טדורנות השנה. כזה צפר עלוב. סיס חוורוור מבצע מעליי יעפי ניצחון ואני מקפל את הציוד וחוזר הביתה, לתכנן את צפרות יום ד'. אני מדבר עם מיכה ויש לו רעיון, לנסות את האנפה המשורטטת של הפורפוריה בצרעה. אז ביום רביעי בבוקר, אפילו לא מוקדם מדי, אני פוגש את מיכה בשדות צרעה, עוצר אותו מלרדת ממכוניתו ומאיץ בו שיאללה, קדימה אל המאגר, להוסיף אנפה משורטטת לרשימת השנה.