למרגלות הערימה שני זכרים פעלתניים של דוחלים שחורי-גרון. הם חסרי מנוחה, נלחמים על הגבולות שבין נחלות החורף שלהם. הנקבות מתבוננות ובוחנות מקרוב את צעדי הקרב, את מעופי הריב. אחד הזכרים מניס את השני, שנעמד על נטע רימון, שמתעקש לנבוט בחלקה העקורה. הזכר המנצח משקיף עליו ממרומי ערימת הגזם, בעוד המובס אוזר שוב את כוחותיו, מסרב להיכנע, בטח לא כשהנקבות בוחנות אותו. ממקורו בוקעת השירה המוזרה הזו, שמשלבת טרטור ורשרוש. הוא מניף את כנפיו הקצרות, חובט בהן בעודו עומד על נטע הרימון, מחשב חישובים וממריא להסתער על יריבו וביחד הם נעלמים בגבה של ערימת הגזם.
סבכי שחור-כיפה מפכה שירה עשירה. עורב מתנתק מענף ועף בקריאות להציק לעקב. פרושים מצויים, רובם נקבות דהויות, משחרים מזון על הקרקע, מלקטים זרעים שהתפזרו. עוד ועוד מהם נוחתים ומיד מתחילים לנתר וללקט מזון. בזבוז אירופי צופה בפולשי החורף מגבעול כלך לח. להקה של חוחיות צוהלת משלדים עירומים של חוחים עקודים ופצחן חולף מעל, בדרכו מזרחה, אולי אל סביבות ירושלים. הוא נבלע בעננים האפורים שנסחפים אף הם מזרחה, מעפילים בכבדות אל ההרים. ציוצי נחליאלים, שריקות רכות של עלוויות חורף וקריאות חדות של קיכלים רוננים. החורף מפזר את ציפוריו ביד נדיבה וחולדה מתעטפת בקולותיהן.
למרגלות הערימה שני זכרים פעלתניים של דוחלים שחורי-גרון. הם חסרי מנוחה, נלחמים על הגבולות שבין נחלות החורף שלהם. הנקבות מתבוננות ובוחנות מקרוב את צעדי הקרב, את מעופי הריב.
