הקפה של אייל

ובדיוק כשרן חשב שהוא חווה את כל שניתן לחוות בנאות חובב, מגיע הג'יפ של אייל בדהרה. לא צפר כאייל יחמיץ את ההזדמנות להעביר צפר מתחדש כרן טקס טבילה. אני יורה מבט זועף במיכה, "אמרתי לך שצריך להכין את הקפה לפני שאייל מגיע. אבל לא, מה פתאום. אתה צריך להספיק עוד עפרונן ועוד גבעה, ועכשיו תראה למה גרמת". לפחות הוא חש מעט אשמה. רן מרגיש שמשהו לא בסדר, אבל לא יודע מה. הוא מעביר מבט מבולבל ביני לבין מיכה לבין הג'יפ הממהר של אייל. עד עכשיו הוא דווקא נהנה מאוד. חיוכו עוד נוהר מעונג המפגש בעפרוננים גמדיים. איך אפשר שלא. עשרות מהם זמזמו מעלינו ורקדו את מעופי הראווה, ממטירים עלינו אושר, שכמותו מצוי רק פה, בנאות חובב, בינות לחמדי המדבר, הקונכיות המלבינות והניחוחות התעשייתיים. גם הגשם נתן אותותיו השנה. שני עצי האשל נראים פחות מרוטים מתמיד, המדבר מתחיל להוריק ואפילו נצי-חלב דקי-עלים מלבינים בדואט כלולות עם הקונכיות. ובינות לכל אלה, העפרוננים. הם רצים, רודפים, מצרצרים, משחרים מזון וטוב.