אומרים שבשבוע הבא ישוב אלינו החורף, אך כעת מבצבץ ממצחי אגל זיעה ראשון ואני נשבר, נכנע לחמימות שעולה מהקרקע החרבה ומסיר מראשי את כובע הצמר. משב של רוח מצנן את מצחי. חתול בר נכנע אף הוא לחמימות, רובץ גלוי על הקרקע ומתלטף בקרני החמה. אייל ומיכל מצלמים אותו מהאוטו שלפניי. הוא מביט כה וכה, פעם אלי ופעם אליהם, פעם מפנה אלי את פניו העגלגלים ופעם את אחורי אוזניו הכתמתמים. החתול נהנה מהחמימות ואני נהנה מהנאתו, מזנבו הארוך ששמוט על הארץ, רק קצהו מעגל לי טבעות שחרחרות. בעצלות חתולית הוא מתרומם, זורק בי מבט אחרון וחומק בהליכה שפופה אל מסתור השיחים.
להקה של דרורי בית כמו חיכתה לרגע בו ייעלם החתול ונוחתת בסמוך לי. חמישה צבאים רצים, מקשיתים את גבותיהם ומדלגים על גבי הגבעות המתעגלות. זנב-סנונית מגביה עוף, דאה מרפרפת וזוג בזים מצויים מתעלמים ממנה, שקועים עמוק במשחקי אהבהבים. זרון תכול זכר עולה אל מעל לגבעה, עג ומפזר סביבו מעט מהתכול הצונן של נוצותיו. מעופו מזריק צינה בליבותיהן של זרעיות מבועתות, שפורשות כנף, מטרטרות ונעלמות. מראשיהם של קוצי גדילן, שניצבים כאן עוד מהקיץ שעבר, מפטפטת להקת תפוחיות וגיבתונים עפרוניים מצרצרים שירי אביב.
אומרים שבשבוע הבא ישוב אלינו החורף, אך כעת מבצבץ ממצחי אגל זיעה ראשון ואני נשבר, נכנע לחמימות שעולה מהקרקע החרבה ומסיר מראשי את כובע הצמר. משב של רוח מצנן את מצחי. חתול בר נכנע אף הוא לחמימות, רובץ גלוי על הקרקע ומתלטף בקרני החמה.
