תפרחות עבים חורפיים מרחפות מעל לנפחא, נושאים אופטימיות זהירה בגופם האפור והמנופח. את הרקיע מבשמת תקווה קלה מלווה בחשש ושמחה שכמו תמיד כאן מוצללת באלפי סיבות לעצב. גם החווה המפורסמת, זו שבילינו בה שעות על גבי שעות של צפרות, ננטשה ומגיעה לסוף דרכה. אך בפרכוסי חיים אחרונים שמונשמים בפלגי ביוב שמוזרמים בה, היא מפרנסת לעת עתה מאות ציפורים נודדות. היא גם רוחשת, כרגיל, במאות חוגלות. מרבד חי של חוגלות שרועות בחשש מתמיד מפני עיט זהוב שיבוא ויקטוף מהן אחת או שתיים. הן מלקטות זרעים פזורים, מתנדנדות על רגליים קצרות ומהדסות, זוקפות ראש חששני לתצפית קצרה וממשיכות הלאה. אוספות כפופות את הזרעים הפזורים, תולשות אניצים מלבלבים על גדות פלגי הביוב, שמרווים אחו ירוק דמוי פסטורליה אירופית. הפלגים מפכפכים ומפכים צחנה. הקרקע הרקועה היא מקלעת צפופה של עקבותיהן. גם הרכס שמתנשא ממזרח, סלעי ומשונן, מעוטר בראשי חוגלות זקופות וזקיפות. סלע, ראש חוגלה, סלע ועוד ראש, כך לאורך כל הרכס. נביחת אזהרה ודבוקה קטנה של חוגלות גולשת בחצי דאייה חצי מעוף לכרמים המתייבשים ממערב. גם החוגלות שרעו באחו מסתלקות בעקבותיהן, מותירות רק את מקלעת העקבות הצפופה.
גם החווה המפורסמת, זו שבילינו בה שעות על גבי שעות של צפרות, ננטשה ומגיעה לסוף דרכה. אך בפרכוסי חיים אחרונים שמונשמים בפלגי ביוב שמוזרמים בה, היא מפרנסת לעת עתה מאות ציפורים נודדות.
