אנחנו מפטרלים על השביל בחיפוש אחר ציפורים. אין מהן הרבה, רק כמה חוגלות מבוהלות ועורבנים שבהיעדר ציפורים אחרות לריב איתן, נטפלים למספר עורבים. שעה חולפת, הטמפרטורות עולות וככל שהן עולות, כך עיניינו יורדות, מחליפות את הציפורים שאין בפרפרים שיש. אביבית מתעוררת ומותחת כנפיה וכחלילי שברק וגירניון שומטים עצמם מגבעולי דגן מזהיבים. יש גם תכליל איזוב או שניים, שמסרבים להיפרד מהגבעול אותו הם חובקים ברגליהם הזערוריות. צל של חיוויאי נופל עלי, מתמזג עם צלליות הפרפרים, כי עוד ועוד מהם ניעורים ויוצאים להשתכר מצוף הלטמים והצתרות: סטיריות פקוחות, אביביות וכחלילים שונים.
לימוני האשחר מקיף אלה סבוכה ואני רץ אחריו, רץ במעלה המדרון, מדרדר מטה רגבים של אדמה ושאריות של כבוד עצמי, אבל הלימוני לא ממתין לי וממשיך בסיבוביו הבלתי אפשריים, משאיר אחריו שובל צהוב. נחושיות נאות מתעקשות להקיז מאתנו טיפות של דם, לא נחות לרגע, מוליכות אותנו ממשטח קוצני אחד למשנהו. עודד מהעבודה מזדמן על אופניו ומביט בי בתימהון. שני זוגות של זבובים מזדווגים ואני עפר ואפר לרגליהם, ובעיקר אני אבק לרגליהם, שכבות שלו מכסות את מכנסיי וחולצתי. חם. אני צמא. התייעצות ואנו מחליטים לוותר על שעיר האלון שבנחל קטלב ולסגור את היום.
אנחנו מפטרלים על השביל בחיפוש אחר ציפורים. אין מהן הרבה, רק כמה חוגלות מבוהלות ועורבנים שבהיעדר ציפורים אחרות לריב איתן, נטפלים למספר עורבים. שעה חולפת, הטמפרטורות עולות וככל שהן עולות, כך עיניינו יורדות, מחליפות את הציפורים שאין בפרפרים שיש.
