שדות חולדה
פיגועים קטנים של יופי לבן ומכמיר. פירות הכותנה, הלקטים קטנים שפקעו ושופעים עתה את אניציהם, שגולשים אל מעבר לגדותיהם. שפעת מפלים צמריריים, שזורמים ומתלפפים זה בזה, מסתלסלים כתלתלי שיבה שנסרגים אל אריג לבן ואחוד של שדה רחב. הפירות הפקועים נושקים לבבואותיהם הענניות, צמריריות לא פחות מהם, מלבינות בתכלת השמיים הסתוויים ומתבדרות ברוח שמאותתת כי בא שינוי. עננים וכותנה. אחווה של צמריריות מרצדת בלבן.
שדה הכותנה נמתח ונפרש. תחום בכרמים, מטעים ובשדרת אקליפטוסים רחוקה. כתם צחור שמתפשט ומתרחב, עד שנבלם בירוק העמוק. הוא מרצד לחלילה של שמש רכה. היא מהבהבת מעבר לעננים, נחבאת מאחוריהם ונגלית, באה ויוצאת וכל כולה נעימות, שחודשי הקיץ השכיחו ממנה והסתיו שב ועוטה אותה בה. היא מטילה כתמים של צל ושל אור והכותנה נענית לדפוסי המאור הללו, מתלקחת וכבית, מצחירה ומאפירה, מייצרת ציור תלת-ממד של גלים מתגבהים ומנמיכים, מתקדמים ונסוגים. מרשרשים במשבי הרוח, נפרעים בשריקת העפרוני.
פיגועים קטנים של יופי לבן ומכמיר. פירות הכותנה, הלקטים קטנים שפקעו ושופעים עתה את אניציהם, שגולשים אל מעבר לגדותיהם. שפעת מפלים צמריריים, שזורמים ומתלפפים זה בזה, מסתלסלים כתלתלי שיבה שנסרגים אל אריג לבן ואחוד של שדה רחב.