כישוף הנשף

ערב ולילה בגבעות גומר | 5 דצמבר 2023

אנו מאמירים אל גבעות גומר ואל חשרתם של עננים מתעבים ומחשיכים. הלילה נושף בעורפנו, גם הגשם הממשמש ובא. האור החורפי והעגמומי נספג בעננים הסמיכים, מאפיר בהם ומפנים אל תוכו את קווי הנוף ואת נוף העצים. סלעיות חורף וגיבתונים עפרוניים נשטפים באור האפור. צבעי לבן ושחור של חנקן גדול מתמצעים אל אותה דהות אפרורית, שמזדחלת ומשתלטת על הגבעות ועל העולם, מוחקת צבעים ומעלימה זוויות חדות. הכל מתעגל ומתקהה. גם החושים, שהחדשות דשו בהם במשך היום.

שני שלווים נמלטים מאתנו, מכשפים אותנו במעופם המפתיע: המראה פתאומית ומחרידה, יעף מהיר ונפילה אל תוך השיחים הלחים. קוסמים של היעלמות. טיפות של רטיבות מתעבות בקצותיהם של גבעולים וענפים. הן מכבידות על עלים שֶׁכַּפִּים, שואפים לנוח בחיקה של האדמה הטחובה. קבוצות קטנות של צבאים רועות במדרונות ובגיאיות. הם נמלטים מאתנו בריצה מהירה, מתפזרים ימינה ושמאלה; קבוצות של זכרים, קבוצות של נקבות, זכרים רווקים שרוטטים בתאווה. שועל בפרוות חורף סמיכה ואדמונית, קם בעצלתיים מרבצו. עיניו מתעגלות למראנו, שפמו סומר. הוא סב על מקומו במתינות ומתרחק באיטיות.

 צבעי לבן ושחור של חנקן גדול מתמצעים אל אותה דהות אפרורית, שמזדחלת ומשתלטת על הגבעות ועל העולם, מוחקת צבעים ומעלימה זוויות חדות. הכל מתעגל ומתקהה. גם החושים, שהחדשות דשו בהם במשך היום.

גיבתונים עפרוניים לפני חשיכה
שועל

קולות הערב מתעמעמים בתוך המוכיות של העננים המנמיכים. קריאות קאק מבקיעות את חומת העבים ולהקת הקאקים פורצת מתוך העננים, מעופפת על פני הרקיע המונוכרומטי, ככתמים נמרחים של שחור. עוד סלעית חורף ועוד חנקן גדול. ציוצים כמעט חדים של פפיוני שדות. האפור מתעבה ובולע את הגבעות הרחוקות ואז נוגס בגבעות קרובות יותר ויותר. אנו מוקפים. מצור של ערב חורפי.

מג הלילה הגדול מתכונן לבצע את כישוף הנשף. הוא מניף את שרביטו ופוף! אור אחרון והעולם כולו נבלע בחושך ראשון. צלליות עצים מחוללות את הלילה הבא, נמוגות בו ומתאיינות. ליעד, רוני ומיכה הם כעת רק רוחות רפאים של צללים, נטמעים בגבעה עלומה, שנעלמת בעלטה. קווי הרכס מתערפלים ונספגים. אולם מצינת האפלה עולה צהלת הקפה. זרזיפי גשם נושרים אל הספלים, מוהלים את מרירות הקפה ברעננות הממטר. הקפה נגמע עד תום, כמה עוגיות נאכלות וההפוגה באה לסופה. אנו שבים אל השבילים הרטובים, שמתעגלים בין בסיסי צבא קבועים, ביצורים ארעיים, ערימות אשפה מצטברות וחיילים שמשרכים רגליים כבדות מגעגועים.

קולות הערב מתעמעמים בתוך המוכיות של העננים המנמיכים. קריאות קאק מבקיעות את חומת העבים ולהקת הקאקים פורצת מתוך העננים, מעופפת על פני הרקיע המונוכרומטי, ככתמים נמרחים של שחור.

ליעד
רוני
מיכה

הזרזיף מתחזק לגשם ולמבול. הקרקע קמה לתחייה והופכת לבוץ נע ומתפלש. הוא נחרץ בפלגים שמזינים יובלים, שנקווים לשלוליות, שליעד צולח בהצלחה. אלומות פנסים נשלחות מהטנדר הירוק, להאיר את האפלה. טיפות הגשם מציירות בהן קוים ישרים של אור. האלומות ממשיכות הלאה אל תוככי החשכה, מאירות בה צבאים, שלוחכים עשב רטוב, או חוסים תחת חופת עצים. חנקן רדום ורטוב מסתתר בעץ שיזף. שני שלווי היום הופכים לשלווי לילה ושבים על כישוף המעוף המפתיע. אלומות האור חולפות דרך כנפיהם, שהופכות שקופות. הן מרפרפות ומפרפרות באפילה. שלושה כרוונים ממריאים באור ואובדים בחשיכה. פסי הכנף הבהירים שלהם עוד ממשיכים אתנו מעט, עד שנבללים בעלטה.

ברקים מתלקחים, משליכים בחשיכה קווי אש אלכסוניים, שמצטלבים עם קווי הגשם המזדהרים. שתי וערב של אור ואש, נגוהות ליליים. צללית של צבי מזדהרת בלהבת ברק. צדודית אצילה עם קרניים מוקשתות. מבטו מנסה לפענח את האפלה, מתמסר לסנוורי הברק. רעמים מתגלגלים על הגבעות המתעגלות, מחרידים משפחה של חזירים. שועלים מתפרקדים, מסתתרים תחת זנבות עבותים. ארנבת נמלטת, זנבה הכדורי בולט ככתם לבן. ברק ורעם. מטח של גשם. גושים מתעופפים של בוץ. שני תנים שנקבצו סביב ערימת אשפה צבאית, משתופפים בין אניצי העשב הרטובים. עיניהם בורקות באור הזרקורים, פרוותם מתנצנצת בטיפות הגשם והצינה מהם ובי.

אור אחרון
גשם
תן זהוב