דילוג לתוכן

כסאות מוזיקליים

מאגר רבדים | 9 באוגוסט 2024

מיכה ואני מנמיכים בגדה. יורדים בה אל עבר פני המים. הרעש מכביש 6 שוכך ומשתתק. העולם ההוא נעלם ולפנינו מתגלה עולם פשוט יותר, מזמין: מאגר, גדות, שמים רחבים ושדות. המוני ציפורים שוחות, נוברות ומעופפות. נימפות חרגולים מנתרות. הצמחייה רוחשת בהן. גם עלינו הן מטפסות. במרחק נראים הבתים והרפתות של קיבוץ רבדים. קטנים ושקטים. כמו בתי בובות לא מזיקים. החדשות נדחקות ומודחקות והמבטים המפלבלים והאומללים של הדגים במקוריהן של הלבניות והשחפיות נראים כמו צרות זרות. הסכסוכים כאן מקומיים, יומיומיים. קיומיים אמנם, אך לא באמת מאיימים. לא עלינו מכל מקום. מעין כיסאות מוזיקליים סביב הנקודות הטובות יותר לדיג. אנפה אפורה נוחתת ומגרשת לבנית קטנה, שמגרשת אנפית סוף, שנמלטת נסערת. נוצותיה סתורות וסמורות, כמו באיום ריק. כי על מי תאיים הקטנה. אך היא משכילה להוציא את תסכולה על סופית מפוחדת, שממהרת לשחות אל בין צמחי המים הצפים. טבלן גמדי מצטמרר, מתנער וצולל להינצל מחימת חבטותיה של האנפית. היא טופחת בכנפיה בסיפוק, מנפחת מעט את החזה, מותחת את צווארה עד לגבול האפשר ונובחת בגאווה על אנפה ארגמנית שלא מתרשמת במיוחד. האנפית שכחה את הלבנית ואת ההשפלה. יש לה עכשיו נקודה משלה ושוב היא עסוקה בדיג. מרבד צמחי המים מלא בשיכולי מקום כאלה. אנפות שמחליפות לבניות, שמחליפות אנפיות. מגלנים נוחרים וסופיות נמלטות. אחת מהן ממריאה אל גג של מסתור צילום נטוש ומחריציו היא שולה פרוקי רגליים.

הסכסוכים כאן מקומיים, יומיומיים. קיומיים אמנם, אך לא באמת מאיימים. לא עלינו מכל מקום. מעין כיסאות מוזיקליים סביב הנקודות הטובות יותר לדיג. אנפה אפורה נוחתת ומגרשת לבנית קטנה, שמגרשת אנפית סוף, שנמלטת נסערת. נוצותיה סתורות וסמורות, כמו באיום ריק. כי על מי תאיים הקטנה. 

טבלן גמדי
לבנית קטנה

לבנית קטנה יוצאת למעוף מחול מעודן. רגליה סורקות את המים, נוגעות בפניהם בקלילות מערבלת, עד שדג נלכד בכאוס הבועתי והיא שולחת אליו את מקורה. פיו פעור, מבטו אימה אילמת. הלבנית ממהרת לטפוח בכנפיה הגדולות, להתנתק מפני המים ולנסוק, ממטירה מטה גשם של טיפות. אנפות לילה מתקנאות בהצלחתה של הלבנית ומתרסקות אל תוך המים בכבדות. אחת מהן שולה דג זהב ובולעת אותו לפני שאני מספיק להביע משאלה. חבל, היו לי כמה וכמה.

שחפיות ים רודפות אחר פרפור שדג במקורו. רעד וצלצולי מרדף. הפרפור מצליח לחמוק והשחפיות פונות לדוג את טרפן בעצמן. הן מצווחות, משליכות עצמן למים ושולות דג אחר דג. כציידות הן יעילות יותר מאשר כחמסניות. שחפית עבת-מקור צוללת אל המים ועולה. דג מתחבט במקורה. לשנייה היא מתקשה להתנתק מפני המים שחובקים אותה. היא טופחת בכנפיה, מפזרת טיפות, נוצות וקשקשים מזהירים. עוד מאמץ ועוד כמה חבטות כנף והיא מתנתקת מהחיבוק הרטוב, ממריאה ובמקורה הדג המרוט. עיניו כבר ריקות מהבעה. באוויר היא רוכשת שוב את האלגנטיות המאפיינת את מעופה. ארבע שחפיות עבות-מקור צעירות מפלסות דרך בין סנוניות רפת וקרבות אליה בנביחה. מתחננות לדג שבמקורה. אולי בנות משפחה שנודדות יחד. מירומיות לבנות-לחי ולבנות-כנף מרחפות מלאכיות ושקטות בין שחפיות הים הנזעמות ובין הנביחות של השחפיות עבות-מקור. השמים שמעל למאגר גועשים כמו המים בתוכו. מרדפים, ציד, סכסוכים שאין אנו צד להם. רעש של משאית חולפת מצליח לנקוב את הבועה שלנו. קורטוב של העולם ההוא, הסואן והמאיים. אך המשאית ממהרת הלאה, נעלמת ועימה הרעש שהיא הקימה. השקט שב לאפוף אותנו. גם הצל של הגדה ומרבץ הקנים הלח. רך ומעקצץ גם יחד.

שחפית עבת-מקור צוללת אל המים ועולה. דג מתחבט במקורה. לשנייה היא מתקשה להתנתק מפני המים שחובקים אותה. היא טופחת בכנפיה, מפזרת טיפות, נוצות וקשקשים מזהירים. עוד מאמץ ועוד כמה חבטות כנף והיא מתנתקת מהחיבוק הרטוב, ממריאה ובמקורה הדג המרוט. עיניו כבר ריקות מהבעה.

שחפית עבת-מקור
מירומית לבנת-לחי בולעת דג

שלדג לבן-חזה נוחת על עץ אשל ומגרש ממנו שלדג גמדי. מגלן קרב לנחיתה, שולח רגליו קדימה ופורש כנפיו לבלום את מעופו. מתוך אפלולית חיקו מקפצים ובאים זהרורים מתכתיים, מתווספים לאלה של השלדג הנמלט. הסופית צונחת מגג המסתור. במקומה נוחתת להחליפה אנפת לילה צעירה. נביחות, נעירות וצווחות. ציוצים צורמניים של ארבעה נחליאלים צהובים שמביאים בכנפיהם בשורה של סתיו. חרגולן זמירי מרשרש בקנים ורועש כתן. גם ציחקוקי עונג של שתי ביצניות; שחורת-כנף ולבנת-בטן. משק כנפיהן חטיף סתווי.

ארבעה חוויאים דואים דוממים. מתרחקים על גבי החום במעגלים מתרחבים ומתגבהים. השחפיות שבות לסיבוב ציד נוסף; שחפיות הים הצווחניות, השחפיות עבות-מקור הנבחניות והמירומיות השקטות. קורמורנים גדולים ממריאים וקורמורנים גמדיים נוחתים. מעלים רסס רטוב וטוב. הבועה שלנו מלאה עד לגדותיה, דוחקת כל שריד של העולם ההוא, שממתין מאיים מעבר לגדה ולמבטי האימה של הדגים המומתים.

מגלן חום
מירומית לבנת-לחי