לקראת טיסה

תמרוני בוקר בין קרעי ענן בוערים. זרזירים. כדי להכיר את היום החדש ולנער את הקור שחודר מבעד לניצוי ודרך המעיל והכפפות. מתנתקים מעץ הפקאן שמזמזם מהם ויוצאים בלהקות קטנות לתמרוני בוקר בין העננים, ששוליהם חרוכים מהזריחה. להקת זרזירים ועוד להקה בתוך הכתום העמוק ואל לב השחור ושוב לכתום ומשם לכמעט תכלכל, כי עולה לאט היום. והעץ מנער צמרתו, מפזר ממנה עוד ועוד זרזירים והזמזום מתעמעם והופך ללחישת כנף ולזרימת האוויר באברה, וענפי הפקאן נחשפים במלוא עירומם החורפי ושמי השחר מתמלאים בלהקות המתמרנות ובקאקים שמגיעים ממערב וממשיכים לטל שחר שבמזרח ותוך כדי מעופם בוצעים נתחים שחורים מהעננים ולוקחים אותם איתם: צלליות מוצללות וקולניות.