מספר חסידות ישנו בשדות וניעורו, הולכות על המדרונות ובולעות ארוחה חפוזה שתספיק להן ליום הנדידה. תן חומק בין שתיים מהן, מחשב את סיכוייו אל מולן וממשיך בדרכו מבלי לנסות. סיסי חומות עפים ממזרח למערב, עשרות רבות מהם, עוד ועוד צורחים וגולשים, חוט סיסים שאינו נגמר. חנקן אדום-ראש רודף אחר חנקן גדול והחנקן הגדול לא מחפש היום צרות ונמלט. פפיון הרים מסלסל את שירו, שני עונה לו מהמשך הנחל ואביביות משויישות ראשונות מתעוררות. אני עוד מצליח לצלם אחת, מעט רדומה, ואז כולן עולות מעלה כתפרחת לבנה ואדירה, שמתפזרת ברוח הקרירה. סטירית פקוחה אוחזת בכל כוחה בקידה שעירה, שאיבדה מזמן את כל פרחיה. אחיותיה פורחות האחת אחר השנייה וממלאות את ערוץ הנחל.
סבכים שחורי-כיפה בודדים וסבכי ניצי יחיד מזכירים לנו שהייתה פה נדידה ואילו המוני ציקדות עפרוניות מזכירות לנו את קסמו של עולם המיקרו. כמו פסלי ענק זעירים הן לופתות את הגבעולים של הדגניים, של הצלפים ושל הקיפודנים. היכן שאנו מסתכלים מביטות בנו ציקדות חזרה, באותה אדישות עתיקת יומין שלהן. על גבעול של קוץ ברקן נמלים בנאיות מגודדות את הנימפות של הציקדות, חולבות מהן טל דבש, דואגות שהן לא תתפזרנה. אבל אין מה לדאוג, הנימפות לא טורחות להתפזר, או לנוע כלל. הן עומדות באותה אדישות שמאפיינת את הבוגרות. רק הנמלים פעלתניות, מטפסות על הנימפות, חולבות אותן, יורדות ומטפסות, במעין המולה בלתי פוסקת ושקטה.
פפיון הרים מסלסל את שירו, שני עונה לו מהמשך הנחל ואביביות משויישות ראשונות מתעוררות. אני עוד מצליח לצלם אחת, מעט רדומה, ואז כולן עולות מעלה כתפרחת לבנה ואדירה, שמתפזרת ברוח הקרירה.
