דילוג לתוכן

משחקי קשת

קשת חורפית בפלמחים | 17 בפברואר 2024

קשת שובבה פורעת את האפור החורפי, שבחוף פלמחים. רגלה האחת כאן, השנייה שם וראשה מתעגל במרומים. השחפים והשחפיות—אף להם נמאס כבר מהממטרים המתמשכים והחד גוניים הללו—ממהרים אליה, חולפים דרכה הלוך ושוב, מתפרכסים בצבעיה. כל נוצה לבנבנה או אפרורית נמשחת בגון קולני אחר. השחפיות שחורות-מקור בוחרות בסגול, שחפים סיביריים בתכול, אצל הבלטים—שאצלם בולטות הכנפיים בשחור—כמה אברות לבנות נמרחות בירוק עדין, כוזרי אחד מתפלש בצהוב, שני ארמניים וצהוב-אגל זועקים לפתע בכתום מפתיע. השחפים מביטים בפני הים, מהופנטים מהשתקפותם המתייפה. כל שחף מוכפל בהשתקפותו, שנשברת בגלים, אל אלפי אברות מאופרות. חגיגת תחפושות צבעוניות בים.

ל נוצה לבנבנה או אפרורית נמשחת בגון קולני אחר. השחפיות שחורות-מקור בוחרות בסגול, שחפים סיביריים בתכול, אצל הבלטים—שאצלם בולטות הכנפיים בשחור—כמה אברות לבנות נמרחות בירוק עדין, כוזרי אחד מתפלש בצהוב, שני ארמניים וצהוב-אגל זועקים לפתע בכתום מפתיע.

שחפית שחורת-מקור בקשת
שחף בלטי בקשת

חמסנים מגיעים במעוף צמוד לגלים: שני טפילים וזנבתן אחד. הם מתקנאים בשחפים המאופרים ומתמרנים אליהם, מנסים לחמוס מהם את הצבעים. כנפיים נמתחות ונפרשות, מקורים נפערים אל צווחות רמות של קרב, נוצות צבועות נמרטות ונסחפות ברוח; מאבק אימתני על כל גוון. חמסן טפיל מסתער על שחף אגמים, שאסף לעצמו מעט כתום, שנשכח על ידי יתר השחפים. השחף המפודר לא מוותר ומשיב מלחמה שערה. אך החמסן נוסק אל השחף במהירות מסחררת, סב על מקומו וחומס ממנו את צבעיו. עוד כמה חבטות כנף עוצמתיות והחמסן צולל עם שללו הרבגוני. הוא מנמיך אל עבר הגלים הנשברים וחומק בחסות הרסיסים המתפזרים. עורפו מתנצנץ בצבעוניות חדשה.

שחף האגמים זועק חמס. קריאותיו גוברות על רעש הגלים המתנפצים, אך הוא נותר בדלותו: הרבה לבן, מעט אפור ודי משעמם. ראשו עוד לא נצבע בשחור של חיזור, כשחפי אגמים אחרים. טור של שחפים בא מצפון ומעופף קרוב לפני הים, צמוד למשברים. השחף הנגזל מנמיך ומצטרף לחבריו. הם חוסים בין גלים נשברים, עפים באפלה של קורמורנים שוחים, חומקים יחד מעוד חמסן תאב צבעים. שני עננים מתקנאים אף הם בשחפים המאופרים, מושיטים אליהם מוך אפרורי בתחינה לחה. שחפית מתרצה, עפה אל תוך אפרוריותם של העננים, משפשפת בהם את ראשה ומעטירה עליהם מעט מגווניה החדשים. הם מחייכים בתודה וממטירים כמה טיפות של שמחה.

חמסן טפיל מסתער על שחף אגמים, שאסף לעצמו מעט כתום, שנשכח על ידי יתר השחפים. השחף המפודר לא מוותר ומשיב מלחמה שערה. אך החמסן נוסק אל השחף במהירות מסחררת, סב על מקומו וחומס ממנו את צבעיו. עוד כמה חבטות כנף עוצמתיות והחמסן צולל עם שללו הרבגוני.

חמסן טפיל
חמסן טפיל ושחף אגמים בקרב על צבעים

הקשת נסחפת אל החוף. היא קרבה. רגליה לוטפות את פני הים, כמעט נוגעות בתל יבנה-ים. מעולם לא ראיתי קשת כה קרובה. לולה מצטנפת, קצת חוששת. חושיה הכלביים אינם מכוילים לשפע הצבעים שמרקדים סביב והקשת משתובבת, משחקת בזנבה ומוסיפה לו ברק מנצנץ. שחפית חולפת. שני שחפים עפים צפונה. דרורי בית צופים משיח אטד, מהופנטים. יואב ואני מושיטים אל הקשת ידיים מבקשות. היא מרצדת עליהן בשקיפות ססגונית, צובעת אותן באדמומיות ומעבירה בהן חמימות נעימה; ניגוד מרענן לרסס העגמומי והקר, ששוטף את התל מגל נשבר.

שחפית שחורת-מקור
יואב והקשת