אנו מטפסים אל חירבת עוזה, מוקפים בעמודי פריחה של עיריות, בדיות הממריאות ודואות אל מעל למדבר יהודה ובצלליהן שממהרים אחריהן וחולפים אותנו מכל העברים, דוחקים בנו לרדת אל נחל קינה, שמתפתל ונשבר בין מצוקי הגיר הבהיר ומתחתר מטה ואחור. הנחל עוצר לנוח בגבים המלאים במי שיטפונות קפואים ומחליק, כמותנו, בבוץ. עדר של נקבות צבאים הריוניות מביט בנו בחשש. הזכר, שהסתתר מאחורי בולדר, פורץ בדהרה ומעפיל במעלה המדרון. נקבות ההרמון ההריוניות ממהרות לנתר בכיוון ההפוך, סוככות זו על זו. עוד דיות דואות מעל לנחל, שמצוקיו מתמלאים חיים ממשחק תופסת בין הדיות לבין צלליהן. אלה דואות בקלילות ומשיקות אברות לקצות המצוקים ואלה ממהרים אחריהן, נבלעים בחגווים, מופיעים על סלע הגיר הבהיר, נשברים ומתאחים, מתחננים לדיות שתאטנה ותמתנה להם. הדיות מגחכות והצללים מתנשפים ממאמץ, מעפילים במצוק ומנתרים אל הרקיע הקר לתפוס את הדיות ולהתמזג בהן שוב.
המיית יונים מהדהדת מהקירות הקניוניים ומוגברת בהם. קרקור עמוק של עורבים שחורים, קריאות טורדניות של קאקים ושריקה מסלסלת של טריסטרמיות. דיה מתעייפת ממשחק התופסת עם צילה ועטה על עורב שחור, שעוד מתלבט אם באה העת להתעורר. בלית ברירה הוא מזנק אל הדיה בטפרים שלופים ובזנב פרוש והדיה ממהרת להפיק את המיטב מהשעשוע החדש. לעורב נמאס ממנה. הוא מקרקר בזעם וגולש לאורך המצוק ומתחת לתרמיקת דיות גדולה, שמטילה על הקרקע המוני נקודות צל מרעידות ומרצדות. מאות דיות ועוד מאות דיות, אלפים מהן משוטטות מעלינו במהלך היום, מתוות לנו את הדרך. מצלות עלינו כשהשמש עולה מעל למצוקים ויוקדת באור חורפי וקר.
עדר של נקבות צבאים הריוניות מביט בנו בחשש. הזכר, שהסתתר מאחורי בולדר, פורץ בדהרה ומעפיל במעלה המדרון. נקבות ההרמון ההריוניות ממהרות לנתר בכיוון ההפוך, סוככות זו על זו. עוד דיות דואות מעל לנחל, שמצוקיו מתמלאים חיים ממשחק תופסת בין הדיות לבין צלליהן.
