יער אודם
אנו פוסעים אל מתחת לחופת האלון המצוי ואל בין עמודי הפריחה המיתמרים של רצועית הגליל. שירה של גדרון נארגת בשירה של סבכי אפור, בעוד שתי הציפורים מתחרות על תשומת ליבו של היער הניעור. יערה איטלקית משתפלת משרידי חומה של בונקר, שהיה פעם מבוצר ואיתן וכיום נדרש לתמיכה של רשת קלועה כדי לעמוד על תילו. אנו נרעדים קלות בצינה האירופית ועטופים בפליסים, שמילטנו מהארונות שבמעמקיהם הם נקברו כבר לפני כחודשיים. פרחי הסחלב מאורכי השפית כמו חורצים לנו לשונות נחש ארוכות ומפתות. אפילו הקצה של השפית מפוצל כלשונו של נחש. הן נעות ברוח הבוקר, מתפתלות בצפרירים הקרירים, רומזות לנו לקרוב אליהן, לקרוב.
תשוקה רדומה לסחלבים מתעוררת בי. בכיתה י"א כתבתי עבודת חקר על סחלבים. העבודה היחידה בכל שתיים עשרה שנותיי במערכת החינוך שהשקעתי בה מאמץ. אולי אחת מהיחידות שטרחתי לכתוב. המורים, שהיו כבר מיואשים ממני, הופתעו והתרשמו לטובה. קשה היה שלא ליפול שבי במגוון של הסחלבים, ביופי החוצני שלהם ובמידת התחכום של אסטרטגיות ההאבקה שלהם, שדקלמתי גם מתוך שינה. עושר של נוכלויות מקסימות. ועכשיו, ביער אודם, מתגשם החלום בן ארבעים השנים לראות רצועיות ובני-חורש, ובניגוד לחלומות אחרים מתגלה כשווה כל שניה ושנה של דחיית הסיפוק.
תשוקה רדומה לסחלבים מתעוררת בי. בכיתה י"א כתבתי עבודת חקר על סחלבים. העבודה היחידה בכל שתיים עשרה שנותיי במערכת החינוך שהשקעתי בה מאמץ. אולי אחת מהיחידות שטרחתי לכתוב. המורים, שהיו כבר מיואשים ממני, הופתעו והתרשמו לטובה.