דילוג לתוכן

סערת ברקים

סערת קיץ בחולדה | 9 ביוני 2023

קילשוני ברקים נועצים שיניים בשמיים, נוגסים בשדות התירס והופכים סדרי קיץ. עוד אלכסוני חשמל מתפרצים, חוצים את הרקיע, מחרידים את הטווס, שמיילל מראש הברוש, כחתול רטוב ואומלל. צלליתו מרצדת: קמה לתחייה וכבה בקצבם הלא סדיר של הבזקי האור. מערכה חורפית מבריקה ברקים, מרעימה רעמים וממטירה ממטרים, שבולמים אותי ביציאה לשדות. אני נעמד על סף הדלת, מופתע מהמראות, מהריחות, מהחורף שקפץ לביקור קצרצר. הכל עטוף בעננים כבדים, שמוסעים מהים ברוח ערה. האדמה הצמאה פוערת אינספור פיות לגמוע את מנחת המים שזכתה בה פתאומית, והופכת בוצית ומאושרת.

המכונית של מחלק העיתונים מחליקה לעצירה ושנינו מחליפים מבטים תמהים, מופתעים. אין לו ניילונים להגן על הגיליונות הכרוכים בגומיות. למה שביוני יהיו לו ניילונים. הוא מוסר לי את העיתון של יום שישי, מרובב בכתמים רטובים, וממשיך בסיבובו, הוא ואני היחידים שערים.

אני משליך את העיתון הלח פנימה, מתיישב במבואה, מתחת לגגון, ומסנן סנוניות מהעננים האפורים. הן מבליחות בין הבזקי הברק, מתמרנות בין הטיפות הנושרות ובין העלים שניתקו ברוח הפתאומית ומסתחררים, מעלים באוב את הסתיו הנשכח. להקה של סנוניות רפת רודפת להקה של סנוניות מערה; שירקוקי מעוף, שעשועי כנף. נראה שהסנוניות אוהבות את הרוח הסועה, משתלבות בסערה הקצרה.

מערכה חורפית מבריקה ברקים, מרעימה רעמים וממטירה ממטרים, שבולמים אותי ביציאה לשדות. אני נעמד על סף הדלת, מופתע מהמראות, מהריחות, מהחורף שקפץ לביקור קצרצר. הכל עטוף בעננים כבדים, שמוסעים מהים ברוח ערה.

שחפית ים

לעומתן, מרבית הציפורים מכונסות בין הענפים הצפופים, ממתינות כמוני להפוגה. מעטות מהן תורמות צלילים מקוטעים ומהוססים לפס הקול של הבוקר הזה. דררה צורחת, עפרוני מצויץ מסלסל ובמרחק מתגלגלות קריאות קצובות ועמומות של שלדג לבן-חזה, מושחלות בזו אחר זו, כחרוזים על צווארה הנם של חולדה.

העננים מתפזרים, הרוח שוככת והגשם נחלש, כאות מוצפן ומתוזמן לציפורים המצונפות בין הענפים, כי באחת בוקעות מהעצים ומהשיחים עשרות שירות רמות: חוחיות, ירקונים, ירגזים, שחרורים, בזבוזים עזי מבע וצופית, שרק ציפתה להציף את העולם בזימרתה. שירה גדולה עולה אל העולם ומתקשה להכיל את שמחתי המתפרצת.

העננים מתפזרים, הרוח שוככת והגשם נחלש, כאות מוצפן ומתוזמן לציפורים המצונפות בין הענפים, כי באחת בוקעות מהעצים ומהשיחים עשרות שירות רמות: חוחיות, ירקונים, ירגזים, שחרורים, בזבוזים עזי מבע וצופית, שרק ציפתה להציף את העולם בזימרתה.

פירחון של קנית קטנה
כרוון מצוי

אני מחליף למגפיים, ששכבו זרוקים במכונית, ממתינים לחורף כמגף שאין לו הופכין, מופתעים להיתלש משנת הקיץ שלהם, אך מתיישבים נינוחים וחמימים על רגליי. ביחד אנו יוצאים לסיבוב בוקר ארוך, לאורך חישת הקנים, בין שלוליות ינוקא ופירחוני קניות, שיונקים אל קרבם עולם בלתי מוכר להם ברעננותו. הם הלוא בקעו לאבק הקייצי. בז עצים שב מהשדות, טרף לפות בטפריו. בז מצוי מרפרף. שתי אנפיות סוף עפות דרומה, אל המאגר, ושחפית ים עפה צפונה, אולי מהמאגר ואולי אבדה בסערה וכמו העננים, הוסעה הנה ברוח, כל הדרך מהחוף.

החורף הרגעי חולף, מפנה מקומו לשרב אופייני, אך לח מהרגיל. הבל עולה מהאדמה, פרפרים פורחים, נמלים נובעות מהקן. חגיגה של זבובים. אפרוחי חוגלה מטופפים בבוץ וכרוון שורק ומעופף. פלגי זיעה זורמים מגופי, מצטרפים למשקעים, להרוות את הקרקע והשלוליות. עשרות סיסים רודפים אחר זנב הסופה ופשוש עולה בגפו על שלד של ברקן ושר לעולם המצוחצח, גאה בעצמו, כמו הוא לבדו הבריח מביתו את סערת הברקים.

פשוש