כזה היה הבוקר הזה, שהשקט ממנו והלאה. הגענו מוקדם מהמתוכנן, בחשיכה של טרום שחר. שפתנו קפה שחור ומר, שמאפלתו ההביל הזהב של הזריחה והיום עלה, השפיע עלינו מאורו. ועם עלייתו, הופיעו עלוויות החורף הנאוות, כחולי חזה כחכחו בקול גדול וזוגות של דוחלים שחורי-גרון נעמדו בתצפית, מקפידים שלא נתגנב אליהם. שריקות וציוצים של פפיונים ונחליאלים והנץ המצוי שפרץ אל תוכם, הפריח אותם לענן קולני, שלרגע היסה את רעמי ההמראות והיירוטים.
אנו מקיפים את המאגר, 360 מעלות ועוד יום שמתקדם, ממשיכים מחשיכה לאור השקוף של הבוקר החורפי, שנצבע בצבעים הנוהרים של הזריחה והצוהלים של החוחית. תחתינו, מעוטר המאגר במריות, בצוללים מצויצים וחלודים, בכתמים הערמוניים של צוללי ביצות. מסוק מטרטר ומפריח את הברווזים המפוחדים אל יעף, שבסופו הם שבים ונוחתים, לא עוד נינוחים. לטבלנים הגמדיים והמצויצים שבילו כאן את הקיץ, הצטרפו לחורף גם חמישה טבלנים בינוניים. עיניהם בוערות באדום, כמו עיניה של הדאה, שאף היא התפשטה והופיעה, ומאז מרפרפת תמידית מעל לשדות. קורמורן גמדי אחד שוחה, שני נוחת ושלישי, פרוש כנפיים, מתייבש על החמצנית, ממנה מזנק פרפור ושולה דג מהמים. זרוני סוף מפטרלים, מבהילים אגמית, שממריאה וחוצה את המאגר במעוף כבד ותכליתי.
אנו מקיפים את המאגר, 360 מעלות ועוד יום שמתקדם, ממשיכים מחשיכה לאור השקוף של הבוקר החורפי, שנצבע בצבעים הנוהרים של הזריחה והצוהלים של החוחית. תחתינו, מעוטר המאגר במריות, בצוללים מצויצים וחלודים, בכתמים הערמוניים של צוללי ביצות.
