עשרות רגליים זעירות

גן הוורדים, ירושלים
עשרות רגליים זעירות טופפות על גזע העץ, מרעידות את ענפיו ואת עליו. המוני סבכים שחורי-כיפה וטוחנים רוקדים על עץ השקד, תוחבים מקורים קטנטנים לנקיקים שנחרצים בגזע ומפזזים על החזזית הצהבהבה, שמכסה את קליפת העץ. הסבכים מקפצים לעפצים, שֶׁמִּתְעַבִּים על העלים ומשלחים בהם מקורים. העפצים פוקעים ומפזרים נחילי כנימות זערוריות, שממהרות להסתתר בחגווי הגזע. רבות מהן ניצודות במקורים של עשרות הסבכים הרעבים. כיפות שחורות וחומות של סבכים שחורי-כיפה מתרוצצות בצמרת, בעליהן מופיעים פעם פה ופעם שם, מפריחים צ'יקצ'וקים שעוטפים את נופי העץ במוסיקת אמביינט בועתית. אני מתנתק מהעיר שמקיפה את גן הוורדים, ממשרדי הממשלה שמתנשאים מעבר לצמרות, מהכבישים הרועשים, מהאלימות האטומה והשרירותית. מתנתק גם מהמסוק המשטרתי שמטרטר וממהר להיעלם, אך חוזר לחוג מעל למשכן הכנסת, להביו משיבים על עץ השקד רוח שרבית ומרשרשת. אני כולא את עצמי, מסתגר בבועת האמביינט המצ'קצ'קת ומתמסר לסוהרותיי הציפורים. עציר מרצון.