דילוג לתוכן

צילו של העיט

עיט זהוב בתל קריות | 27 במרץ 2025

תל קריות, נחל טוב


באריות נפלטות מהבור בשלשות וברביעיות. פוקעות מפיו בקול תחינה מתכתי, פותחות במרדפים קצרים ומשתטות בריבים קטנים. ואז הן מרצינות וממהרות להתפזר במדרון ללקט מזון ולאסוף זרדים שבורים לקינון. כשהן שבות משיטוטיהן, שוב בקבוצות קטנות ושוב בקול התחינה המתכתי, נוחתות הבאריות על פי הבור, או על אחד מהסלעים הפזורים בסביבתו, בוחנות את המרחב, מוודאות שאין איום וצונחות להיבלע בתוך הבור ולהיעלם בו, עד ששוב הן נפלטות ממנו לסיבוב נוסף של סידורים.

בארית הרים
בארית הרים עם חומר קינון

מיכה ואני משתופפים מאחורי כמה סלעים חיוורים, משתדלים שלא להצטייר כאיום ומנסים להיטמע בפריחה שצובעת את ספר המדבר, הופכת אותו לקסם משכר. עמודי פריחה של לשון פר סמורה מנקדים בכחול את מעטה הדגן הירקרק, פרחי עכנאי מוסיפים ורוד וסגול, ותרומת האדום נחלקת בין כלניות כמושות, פרגים פורחים וכמה צבעונים שמצליחים יפה להצניע את יפעתם. קולות קוקייה אירופית מהדהדים מהקירות הסלעיים של הנחל, משתלבים בסלסולם של פפיוני הרים ושירת ההוד הדוכיפתית. עשים קטנטנים מרפרפים בתוך הדגן ושפיריות משחרות מעליהם לטרף. זחלי ססתיק מושכים אחריהם את המבנה שבנו מזרדים זעירים. זבובים מזמזמים והאוויר רוחש מהם. כיתמיות וכתומי-קצה מעופפים בין קחוונים, בעוד זחלים בשרניים לוחכים את העלים העסיסיים ומשמינים לעיננו. בז אדום דואה מגדה לגדה, ממתין לשפירית שבעה ולא זהירה דיה. ניחוח של פריחה קמלה ושל אוויר יבש ומתלהט. הצל מצטמצם ועדיין אנו משתופפים מאחורי הסלעים, עוקבים אחר הבאריות שהולכות ובאות, מקוריהן עמוסים בחומרי קינון.


הסלעים צפים מעל מעטה הדגן כאיים חיוורים בים ירוק וציפורים יגעות וצבעוניות מציצות מהם, כמו מלחים שנחלצו מאניית הנדידה הטרופה. נוצותיהן מתלטפות בדגן, ראשיהן מתבלטים אפילו על רקע הפריחה. צוקיות חכליליות בכתום ובאפור צפחה, פיות יפהפיות שהן, מפיחות חיים בסלעים הדוממים. נקבת צוקית בודדת אפרפרה נאבקת בזחל בשרני ופרווני. הוא מתפתל במקורה, מנסה להיכרך ולנעול אותו. אך המאבק חסר סיכוי והצוקית חובטת אותו בסלע שוב ושוב, עד שהתפתלויותיו שוככות ופוסקות והוא מחליק במורד מקורה וגרונה. גיבתונים אדומי-מקור וגיבתוני גנים, נגיעות של אדמומיות בנוצותיהן, חולקים סלעים מוכתמים בלשלשת יונים. חכלילית עצים מסתתרת בין זוויות של אבן מוצללת ומזנקת ממסתורה אל חגב שנחשף. זכר של סלעית קיץ רודף אחרי שתי נקבות, שמתקוטטות בינן לבין עצמן. הוא עוצר לרגע על עמוד תפרחת של עירית יבשה, סורק את נחלתו ושב לרדוף אחר הנקבות. ממשיך להתלבט בין השתיים, שמוסיפות להתלבט לגביו. סלעית אירופית משדרת אצילות שקטה על רקע המהומה הים-תיכונית.

נקבת צוקית בודדת אפרפרה נאבקת בזחל בשרני ופרווני. הוא מתפתל במקורה, מנסה להיכרך ולנעול אותו. אך המאבק חסר סיכוי והצוקית חובטת אותו בסלע שוב ושוב, עד שהתפתלויותיו שוככות ופוסקות והוא מחליק במורד מקורה וגרונה.

סלעית אירופית
צוקית חכלילית
גיבתון אדום-מקור

מקלעת ענני צירוס מקלה במעט על להטה של החמה וצללים צוננים מתחילים להצטייר סביבנו, נעים ומרטיטים במהירותם של הדורסים שגולשים מזרחה או מגביהים בתרמיקה סיבובית. מאות דיות ועקבים מזרחיים וגם כמה עיטי חורש וחוויאים. צללים שהם לא יותר מנקודות קטנות וממהרות, שלוטפות בעדינות את גבעולי הדגן. לפתע, נופל עלינו צל נפילי ויתר הצללים מצטמררים ומפנים לו דרך והצל הגדול גולש על הקרקע באיטיות סמכותית, שמושכת את מבטנו מעלה. שם, בין יתר הדורסים, גולש לו עיט זהוב שמיימי בכנפיים פרושות לרווחה. מוטת כנפיו ממלאה את השמיים וצילו ממלא את הארץ. הוא חג מעלינו פעם ופעמיים וממשיך בדאייתו. חוגלה נובחת בבעתה והבאריות משתתקות וצוללות אל מפלט הבור. גם העננים מסתמרים ונלפתים בפחד, מתפוגגים אל התכול הגדול. תל קריות מחשה ביראת כבוד ומהקירות חוזר אלינו רק קול הדהודה של הדממה.

עיט זהוב
עיט זהוב