רחם מטיל צל, יונים הומיות וכמה קוראים מצטרפים לשפנים בנביחות אזהרה. יש תכונה בשמי הנחל, מתח מאיים, פחדים קמאיים מפני דורסים וטורפים. אנו מסתופפים בצל הסלעים, צללינו מתמזגים בהם, מבקשים בהם מקלט.
מניפניות נמלטות מפנינו בדומיה, רצות על כריות האצבעות ונחבאות בחגווי הסלע. כיתמית שואבת חום מהסלע ועפה קלילה במורד הנחל. הס מדברי כבד ומאיים. הציפורים הססניות, זהירות, רהויות, נקרעות בין צמא ואימה. ניתור אל המים, מעוף קצר מהם ושוב ניתור לעברם. ארבע דרוריות מרעידות יחדיו בגדה ממול. השקט יורד לעטוף אותנו כשמיכה חונקת, אך נקרע באחת בנעירות חמורים, שרועים במדרון מעלינו. הנעירות מהדהדות מקירות המצוקים, נשברות ומתאחות, מטפסות מעלה וגולשות מטה, מזמנות טריסטרמיות סקרניות. גם הצללים שלנו מגלים סימנים מטרידים של עצבנות ופותחים בתמרוני התחמקות מצללי נפילים שמוטלים עלינו מעל. הצללים צוללים וחגים, קורעים בבשרו של היופי המדברי ומוסיפים לו הוד.
אנו קמים ונסוגים, חלוקים בין פחד מהטופרים המתעקלים ואימת המעלה, שבקרוב מאוד יגיר מאתנו קילוחי זיעה כמספר ימינו על פני האדמה הזו.
