התלקחות אחרונה של בעירת השקיעה ברעמתו של פרא רועה ודרך תימרות אבק שמעלה פרא אחר, שנמלט בדהרה מהירה. הלמות דהרתו מתעמעמת בחולות, נחלשת ככל שהוא מתרחק מאתנו. משפחה של מדברונים משוטטת בין שיחים יבשים, מתקבצת ללינה משותפת. מהשיח בו הם מצטופפים בוקעים סלסולים של שיר ערש עליז ואז הס של תנומה. חנקן גדול עט על מסורית עטורה, לופת בטפריו את החיפושית השחורה והגדולה. רגליה מתנופפות בחוסר ישע מכמיר. ככל שמחשיך יוצאות לשוטט עוד מהחיפושיות העצומות האלה. הן מתחככות בגללי פראים וממשיכות בריצה מהירה, לחמוק מטורפי ערב רעבים. נביחות מרוחקות של קטות סנגליות, שריקת כרוון. שביב חומק של קרן שמש מצית טירות חול של טרמיטים. הן חובקות ענפי צמחים, נכרכות עליהם במבנים מורכבים ומתפוררים. שביב האש משחק בהן, מצית את צריחיהן לרמצים מתנצנצים ומציע ללילה את כניעתו. הרמצים דועכים לגחלים לוחשים ואז כבים.
העלטה מלטה אט את המדבר. אולם מלהטו אין מפלט. רוח רושפת נושפת בחום הלילה ומלבה אותו עוד ועוד. אלומות הפנסים שלנו בוצעות באפלה היוקדת נתחים של אור. משביעות צללים של שברי ענפים יבשים להיות נחשי דמיון מתפתלים ומלחשים. גרבילים אמתיים נמלטים אל המרווחים החשוכים והחיים שבין האלומות. עכשוב מהבהב. נמלי לבובית מתרוצצות. ישימונית מצויה מזדקפת על שתי רגליה הקדמיות. עיניה הכבירות נוטשות את הנמלים ומתמקדות בנו. במרכזן אישוני חרירים צרים שמוקפים במפת נימים כהים. היא מביטה בנו ונמלטת, נעלמת אל אותה עלטה כבדה, שמסתירה מאתנו את סודותיה הכמוסים ביותר.
שביב חומק של קרן שמש מצית טירות חול של טרמיטים. הן חובקות ענפי צמחים, נכרכות עליהם במבנים מורכבים ומתפוררים. שביב האש משחק בהן, מצית את צריחיהן לרמצים מתנצנצים ומציע ללילה את כניעתו. הרמצים דועכים לגחלים לוחשים ואז כבים.
