כשהראמים נעלמים אנו חוזרים למשימתנו: ספירת חוברות. נוסעים במרחבים השוממים, נעים מנקודה לנקודה. עוצרים להשקיף על ערוצים, בהם אמורים לרקוד הזכרים, לחזר אחרי הנקבות. אך הערוצים ריקים מחוברות, גם מציפורים אחרות. הדרכים עוברות בין נפלי פגזים, זנבות של מרגמות, גדרות שתוחמות אזורים ממוקשים. הן מתגנבות מתחת למגדלי שמירה, צופות מרחוק אל סוללות ההפרדה. ארץ קטל בחאקי. בצידי הדרך נקווים מקסמי שווא של אגמים מצועפים, רוטטים בשמש החורפית. על גדותיהם רוקדות חוברות תמירות. כשאנו מתקרבים, מתאדים האגמים, נעלמים והופכים לעוד ועוד מישורים צחיחים. החוברות התמירות הופכות לקרעי פגזים נעוצים בקרקע הפצועה. לפחות אתמול, רץ אל מולנו חובר זכר בנחל גרזי. הוא רץ בשקיעה, שצבעיה הסתננו כסופים דרך קרעי עננים.
נקודת הספירה האחרונה של היום נושקת לערוץ מלא עפרונים משחרים למזון. אנחנו שוקעים אל הקרקע, מתגוללים בין גללי פראים, אותם אנו חולקים עם צחיחניות ועפרונים חכליליים. כמה עפרונים מצויצים מזכירים את הבית הרחוק. הצחיחניות מתרוצצות אנה ואנה. ציציותיהן השחורות נמשכות אל מאחורי מצחן. הן רצות בין שלדים יבשים של ריסן נאכל ושושנות יריחו סגורות. הן מציצות מבין הגללים ומהשיחים מהם הן מלקטות את מזונן, משרקקות ציוצים גבוהים וקצרים. אחת הצחיחניות רצה דרכנו במורד הערוץ, מתירה לנו מבט קרוב, מתגמל במיוחד. סלעית מדבר עפה מראש שיח אל ראש שיטה וסבכי ערבות מופיע בשיח אחד ונבלע בקרבו של שיח אחר. להקה של קטות סנגליות מתקרבת במעוף. קודם משיגה אותנו פעייתן, מטפטפת עלינו משמיים ריקים מענן, לאחר מכן מופיעות הקטות עצמן וחולפות מצפון לנו במעוף מהיר. שוב חוזר השקט לעטוף את המדבר. מדברון נפנה מסלסוליו ומצטרף לדממה. הוא קוטף ואוכל פרחים מצומקים משיח רכפתן מרוט.
הדרכים עוברות בין נפלי פגזים, זנבות של מרגמות, גדרות שתוחמות אזורים ממוקשים. הן מתגנבות מתחת למגדלי שמירה, צופות מרחוק אל סוללות ההפרדה. ארץ קטל בחאקי.
