ביד אחת אני מוחה את המלח מלחיי, בשנייה את הדמעות מעיניי ובשלישית אני מנסה לחנוק את רוני. למוות. אבל המנוול מתגונן, משיב מִלְחָמָה שְׂעָרָהּ, ונשבע לי שוב ושוב שעל פי כל האלגוריתמים הקיימים, הסולה הייתה אמורה להגיע לאשדוד, לחוף גיל. אני מזכיר לו שאמרתי שאסור לעזוב את המיכה הזה, אפילו לא לשנייה, לא השנה הזו שהיא השנה שלו, ושהיינו צריכים לנסוע לפלמחים אתו, להיצמד אליו. רוני מגמגם שכן, אבל משרטט שוב את הווקטורים של הרוח והגשם ומזין בהם את האלגוריתמים שלו ומוכיח לי באותות ובמופתים שהסולה הייתה אמורה להגיע אלינו, ממש לכאן, בניצב לחוף. רק שהסולה, בדיוק כמוני, לא למדה אלגוריתמים וכמו כל הציפורים השנה היא עפה אל מיכה, שבטח יושב עכשיו בפלמחים ומתגלגל מצחוק.
אני מנסה לאתר את הסולה עמוק בלב ים, אך היא ממאנת להגיע, בטח מבצעת יעפים בניצב למיכה. אני מוציא את תסכולי על זרזיר שמזהיר בקרן שמש, שמסתננת מבעד למסך העננים. קשת נוצרת מעל לים, מבשרת על גשם ממשמש ובא. שחף אגמים חולף דרכה, נצבע לרגע בצבעים מנחמים ואז נשטף שוב באפור הסערה. אני יורק מהפה עוד ועוד חול שעף אליי ברוח ומתאמץ להפוך כל שחף לסולה. ללא הצלחה. הם נותרים שחפים. עוד שחפי אגמים נאספים אל מולנו, גם כמה שחפים ארמניים צעירים ומכוערים להפליא. במרחק, שחפיות שחורות-מקור עושות כמעשה הסולה וצוללות אל תוך הים. אני משוכנע שהן עושות את זה דווקא, כדי להכעיס. הן מצליחות. אני כועס. למזלו של רוני, הוא שומר ממני מרחק. הוא גם הפסיק למלמל על אלגוריתמים וטוב שכך.
עוד שעה חולפת, הגשם בא והולך, הולך ובא. השחפים ממשיכים להתגודד מולנו, קולותיהם נשמעים כצחקוקים של שמחה לאיד ואז מיכה שב לתחייה: "שימו לב, מרגון חלף כאן, בדרכו דרומה. אולי אליכם." רוני מתמוטט. אני מתלבט אם להגיש לו עזרה ראשונה, החייאה, או משהו מעין זה, אך אז נזכר באלגוריתמים שלו. שהם יבצעו בו החייאה. מיכה שולח צילום מסך של המרגון, שצילם רמי או טולי. בחיי שאני לא יודע להבדיל ביניהם. כל צפרי המגזר נראים אותו הדבר. גם את המרגון קצת קשה לזהות מהזווית הזו. הוא עוד עשוי להתברר כמרגון גדול. רוני מחרחר לרגליי. אני מתמקד בתמונה, מתקשר למיכה ומסביר לו את המצב, אומר לו שזה עשוי להיות מרגון גדול. מיכה נשמע מלא סיפוק מעצמו ואני שואל אותו בזעם, מה עדיף לו: מרגון גדול או החברות ביננו. "מרגון גדול," הוא עונה, לא מהסס אפילו לרגע. ייחרב ביתו. אני מתכונן למחוק אותו מאנשי הקשר, אבל אז הוא שולח צילום מסך שני והמרגון מתגלה להיות בינוני. מזל. אותו כבר ראיתי בפלמחים לפני כמה שנים. ביום טוב אני אפילו מסוגל לסלוח על מרגון בינוני.
אולי אפילו אעזור לרוני. אבצע בו החייאה או משהו כזה. אני עוד מתלבט. אבל קודם כדאי שאמהר אל מיכה. יסעור שחור-כיפה בטח רוקד מולו עכשיו.
