שדה הנחליאלים

קולות צ'ופ רכים של פרושים מצויים מגיעים מחישת הקנים שתוחמת את השדה ומטר של טרטורי זרעיות נושר מלמעלה. שירה מתוקה של אדום-חזה מסתכסכת בזו של כחול-חזה ושתיהן מפכות מעמקי הקנים, משתרגות בשירתו העשירה של סבכי שחור-כיפה. אדום-חזה אחר מתקתק מהסבך. זוג דוחלים שחורי-גרון ניצבים על שלד עירום של חוח עקוד. הנקבה עומדת גבוה מעל לזכר. מדי פעם אחד מהשניים צולל אל בין התלמים ושב אל עמדתו שעל הקוץ. שריקות מעודנות של עלוויות חורף נסתרות. התפרצויות עזות של שירת צטיה.

השמיים נטולי ענן, מלבד ענני התורים שהתקבצו הנה בחודש האחרון. אולי החליפו את ענני היונים שהתפזרו לאחר הקיץ ברחבי השפלה הפנימית. התורים קשובים לקריאות האזהרה של הירגזים וכשאלה בוקעות, הם פורחים, צרים צורות אוויריות ולאחר כמה רגעים, כשנחה דעתם מנמיכים לנחות. כל גיחה של בז מצוי מקפיצה את הירגזים, שמקפיצים בתורם את התורים. כעת זו דאה שעפה בחבטות כנף תכליתיות, חורכת במבטה האדום את חישת הקנים הלחה ומעוררת את הירגזים לסדרה של קריאות אזהרה רמות. הצטיה מצטרפת. להקת פרושים פורחת ומדלגת אל גוש קנים מרוחק. הדאה נעלמת והירגזים משתתקים. הנחליאלים שנדרכו נרגעים, שבים להשמיע את ציוציהם הכפולים, לנתר בין התלמים ולקפץ מעלה כדי לקטוף עוד חרק.