הבל פי ממהר להיתמר מעל לכפור ולהתמזג בעננים שנאספים ממערב ומעניקים איכות אפלולית לנוף הבהיר מקור. אני עטוף בשכבות רבות ומסתתר בצל אשחר עירום וגרום ענפים, נרעד בצינת צילו. סביבי ציפורים טרודות בעיסוקיהן, אהבהבי אביב, כמו מתעלמות מהכפור החורפי. עורב נושא זרדים במקורו וסנונית רפתות מרפרפת מעל לאדמה ואוספת בוץ. שני זכרים של תפוחית מצויה מצויים בעיצומה של תחרות שירה. הזכרים וורדרדים כמו קצה אפי הקפוא. נקבה מעופפת בין שניהם, עוצרת להאזין לאחד ואז לשני, מתקשה להכריע ביניהם. לרגע היא טועה בי להיות אבן כחולה מקור ונוחתת לידי, אך מתעשתת ומתרחקת. שני זכרים של צופית מתקוטטים בין ענפי אשחר, מתקשטים בכתם האדמדם שבדרך כלל חבוי מתחת לכנפיים. אך הנקבה עומלת בין עלעלי האטד ומתעלמת מהם ומכתמיהם. הם מוציאים את תסכולם בקרב קצר ומהיר שממשיך במרדף, שלוקח אותם הרחק מהאשחר. מעל לגגות של מג'דל שמס, שני זכרים של בז מצוי עפים בתיאום מושלם, שולפים זה אל זה טפרים ופולטים קריאות מאיימות. זוג של נקרים הולמים זה לזה את ליבם, מתופפים ומעופפים. צמד צוצלות מצטנף בצוותא למול הצינה.
סביבי ציפורים טרודות בעיסוקיהן, אהבהבי אביב, כמו מתעלמות מהכפור החורפי. עורב נושא זרדים במקורו וסנונית רפתות מרפרפת מעל לאדמה ואוספת בוץ.
