דילוג לתוכן

בסינר שחור

ארסוף | 15 במרץ 2024

גבעות וגוונים של ירוק. עושר אביבי, שגולש אל המצוק במתינות של דיונות שאננות, שאינן יודעות את התהום אליה הן נעות ובה הן נופלות אל סופן בחדות אלימה ויפה. נקודות אדומות של פרג, טלאים צהובים של חרצית עטורה וים כחול, כרקע שמשרה שלווה על היום. עמודי פריחה זקופים של עלקת חרוקה מדגדגים את העננים, ששוטפים את החוף. לא חשרת עננים, אלא עננים נעימים של עונת מעבר: עבים ועם זאת קלילים ושמחים. הם נצבעים באור אביבי וצובעים שחפיות שחורות-מקור, שעשרות מהן חולפות אל מול החוף, נעות מצפון לדרום ועוצרות להילולת דיג, מול מצוקי הכורכר. הן צוללות אל המים שממתינים להן, מתעגלים לגלים קלים וכחלחלים, שולות מהם דגים ושבות לעוף דרומה, אולי בנדידה.

עמודי פריחה זקופים של עלקת חרוקה מדגדגים את העננים, ששוטפים את החוף. לא חשרת עננים, אלא עננים נעימים של עונת מעבר: עבים ועם זאת קלילים ושמחים.

עלקת חרוקה
עלקת חרוקה

סלעיות ערבה מתקבצות יחד בדיונות, סביב תילי אדמה סחופה, שגם היא כוסתה במעטה פרחוני: לוטוסים מכסיפים ואלמוות הכסף, נצנוצים כסופים על רקע הים הכחול. קבוצות אחרות של הסלעיות נקבצות על גושים של סלע בנייה, שהושלך כאן והתאים עצמו לנוף, נצבע בצבעי הפריחה העשירה. השירה של התפר מזמזמת כל הזמן וזו של שני שלווים נודדים מתמידה לנבוע כמים מבקבוק: פק-פק פק-פק. עשרות תוכים נזיריים מצליחים להיות אף יותר גרגרנים מרועשים. רפרפי דבקה מעופפים במהירות ונימפיות חורשף מאפשרות לעצמן להיסחף ברוח שבאה מהים, מיטלטלות בה משיח לפרח ולשיח הבא. זוג כרוונים מנסה כהרגלו להסתוות, משתופף אל החול, אך אבוי, נצבע החול באותם גוונים של ירוק, בהתפוצצותה הצבעונית של הפריחה, וכל נוצה בגופם מתבלטת למרחקים. שני עפרוננים קצרי-אצבעות מצרצרים ונוחתים אל החול. הם דווקא כן נמסכים בו היטב, אך חסרי מנוח הם ממריאים ועפים צפונה. מעופם מלטף את קימורי הדיונות המשתפלות אל הים, ליפול אליו באותה אלימות סופנית, פתאומית ויפה.

בז מצוי בוחן את סביבתו, בולע במבטו את הפריחה, מחפש בה תנועה, איזו חיפושית שתתבסם מהריחות המבושמים, תשכח את כללי הזהירות ותמעד אל מחוץ למעטה הפירחוני, היישר אל טפריו הממתינים. זכר צופית נוחת על אטד, מפזר סביבו צבעים מפזזים, שהשמש האביבית מלטפת ומעדנת. הוא פוער את מקורו המעוקל בשירה ומניס סבכי שחור-ראש, שעומד בראש ענף מעוצה של אטד סמוך. פשושים מטרטרים וצוללים אל מסתורי השיחים, במקוריהם זחלים עסיסיים, שלעולם לא יפרחו להיות פרפרים. הבז המצוי נוסק מעלה, מרפרף מעל ללוטוס המכסיף, שמשתרע על החול. הבז נעוץ בנקודה מעל למרבד הלוטוס. רפרפים חולפים אותו, בעודו צולל מטה ונוסק שוב מעלה, ריקם.

זוג כרוונים מנסה כהרגלו להסתוות, משתופף אל החול, אך אבוי, נצבע החול באותם גוונים של ירוק, בהתפוצצותה הצבעונית של הפריחה, וכל נוצה בגופם מתבלטת למרחקים. שני עפרוננים קצרי-אצבעות מצרצרים ונוחתים אל החול. הם דווקא כן נמסכים בו היטב, אך חסרי מנוח הם ממריאים ועפים צפונה.

סלעית ערבות
כרוון מצוי
בז מצוי

להקה של ירקונים מעורבת בלהקה אינסופית כמעט של פפיוני שדות, הקריאה הפטפטנית של אלה מתערבבת בקריאה החדה של אלה. דוחל שחור-גרון מעטר בצבעיו קוץ, שעומד להנץ. כל העושר הזה מופלא ויפה, ואף על פי כן חסר דבר מה, עד שעולה סבכי שחור-גרון מִסִּבְכֵי שיח האטד. הוא קרוב אלינו ועיניו החומות מתנצנצות בדריכות, שרקע הים הכחול נאה לה. הוא קד ימינה וקד שמאלה, מהפך בזנבו רוחות שמיים. כל כולו דריכות, מלבד קווצת נוצות על עורפו, שהרוח שבאה מהים סותרת בשובבות, והסתירה הזו, שבין הדריכות הקפוצה והשובבות הסתורה, משובבת לב. השמיים מתרוקנים מעננים לכבודו. הוא מקפץ כה וכה והופך את כיוון מבטו, פעם צפונה ופעם דרומה. מראה סינרו מסנוור ביופיו והוא כל שחיפשנו לנו הבוקר, לשטוף את התבל ולהטביע כל תחושה חשוכה.

סבכי שחור-ראש
סבכי שחור-גרון