חולפת שעה והמוני הצפרים עוד מתמסרים למרגונים, שמתערסלים על קצף הגלים, שוחים בין זהרורי השמש, שחוזרים מהמשברים. שלווה על פני מים סוערים. חרמשון קטן חולף את החוף, עף מעל למרגונים וממשיך צפונה, אל מפרץ נוסף. המרגונים שוחים לרגלי חופזים מנומרים, שמתגודדים על טבלאות הגידוד ומחליפים מקומות עם חופיות אלפיניות וחופמי צווארון. שחפים עיטיים דואים במעגלים ושחפים ארמניים מתגרדים. שני פרפורים במרדף.
וכשאנו מתענגים כך על הים ועורגים למרגונים, ניתן לדמיין שהנורמליות מצויה בהישג יד. אפשר לחשוב שאנו נופשים על איזה חוף אירופי, שסערותיו הן קצף גל בלבד, שמלבד לרחש הנחשולים המתנפצים עליו, כולו שקט ושלווה. רק שקולות פיצוץ באים ברציפות מהים הנפרש, וספינת משמר חמושה ממהרת להטביע את תחושת הנורמליות ושוב אנו מצויים בארץ הזו, המדממת, מתרכזים במפרצים המחורצים, שממסגרים את תכול הים ואת שלושת המרגונים ועשרות קורמורנים, שמקציפים ברגליהם את הים, מעוררים סערה מקומית. צוואריהם מתמתחים אל מעל לים, כנחשים שחורים ותאוותניים. הם נעלמים לצלילה ארוכה, שולים דגים וממריאים בריצה קצרה, נוחתים להתכנס על סלע, שעליו הם ניצבים כבמעין מסדר צבאי. חלקם כבר מתהדר בכתמים לבנים של עונת החיזור והמהדרין שביניהם אף מתפארים בראש לבן.
וכשאנו מתענגים כך על הים ועורגים למרגונים, ניתן לדמיין שהנורמליות מצויה בהישג יד. אפשר לחשוב שאנו נופשים על איזה חוף אירופי, שסערותיו הן קצף גל בלבד, שמלבד לרחש הנחשולים המתנפצים עליו, כולו שקט ושלווה.
