הערפל מתעבה, מתדלדל ושוב מתעבה. הוא מתנועע כיצור חי ונושם. אור שמש חיוורני חודר בעדו ואז נבלע בו. הערפל מתבהר עד כדי סנוור, ושוב נעכר. אני כמעט ושומע את נשימותיו, את תנועתו לאורך המדרונות ובמורד הנחל, מתכווץ ומתרחב, מגביה ומנמיך. מיכה נעלם בו, שב ומופיע. הערפל עוטף עץ ואז שיח וסלע גיר ירושלמי, עוקף עמודי חשמל ועמודי תפרחת של עיריות. הוא מסוכך על להקה של פרושים מצויים, שנמסכת בסמיכותו וחוסה בה, עושה בה שימוש כבהסוואה. גם הפרושים, כשלדג לבן-החזה, מרותקים לערפל, מהופנטים ודוממים. על-שת לבן, לחי שחרחרה, כתף כתומה ופרוש הרים נחלץ מצעיף הערפל ועף. גם קריאה חדה של קיכלי רונן, שמושכת בעקבותיה את בעליה. הקיכלי עף אל עץ זית ומפריח בדרכו נקר, שהלם וחבט בגזע עץ, מתיז סביבו שבבים ורסיסי לחות. עופאים מעורפלים, ניצנים וטיפות מנצנצות. אור וצל. מרבדים נמתחים של עשבים מזדהרים בטיפות של טל. ענפי האלה משתרגים קרחים, טחובים מלחות. שני פרושים מצויים מתקדמים לאורכם בניתורים מהוססים, עד לקצה העץ ולתהום שנפרשת ממנו, עמומה מערפל. שניהם קוראים, אך קולותיהם קהויים באותה סמיכות מוכית, ערפילית.
הערפל מתעבה, מתדלדל ושוב מתעבה. הוא מתנועע כיצור חי ונושם. אור שמש חיוורני חודר בעדו ואז נבלע בו. הערפל מתבהר עד כדי סנוור, ושוב נעכר. אני כמעט ושומע את נשימותיו, את תנועתו לאורך המדרונות ובמורד הנחל, מתכווץ ומתרחב, מגביה ומנמיך.
