המבט של ליעד חורך. הוא מטיח בי את המחשבון, שהוא חפר מאיזה מחסן של רשות הטבע והגנים, "קח פיקי, אולי עם מחשבון, תצליח לתרום משהו לספירה. או לפחות תצליח שלא לגרום יותר מדי נזק". ואז הוא פונה למיכה ורוני ואומר להם, שמבחינתו הם האחראים, אז כדאי להם להשגיח עלי, "כי הוא? רק נזק. לא יודע למה קיבלתי אותו להתנדב אצלי. ותומר, אתה נוהג את הדבר הזה. וגם אם יש איתו בעיות, תומר, אל תתקשר אלי". וזהו, הוא הולך, לא רוצה להיות חלק מהפיאסקו הצפוי. רוני ומיכה מחליפים ביניהם מבטים מיואשים. עוד פעם הם צריכים לעשות לי בייביסיטינג מתמטי. וגם אני די מיואש, כי מה רוצים ממני? בסך הכל אני די בסדר. כלומר עד שזה מגיע לאקט הזה של ספירה. לא יודע למה, אבל לא מסתדר לי החיבור של פרטים ובדידים למספר בעל משמעות ותקפות. כאילו נולדתי בלי האונה הזו, של מספרים וספירות. גם עם גרפים וטבלאות אני לא משהו, ובואו לא נדבר על חיסור, ואיך קוראים לפעולות האלה המסובכות, עם התפוחים והחברים? נו, הדבר הזה, בבית ספר, כשכל חבר מקבל שני תפוחים ויש שלושה חברים, אז כמה ציפורים, סליחה, תפוחים צריך? לא יודע כמה זה יוצא בתפוחים, אבל בציונים זה תמיד יצא אפס. ויש גם את הפעולה הזו, שמיכה אומר שהיא הפוכה. אבל לא ברור לי למה הוא מתכוון, אולי כשיש שלושה תפוחים וכל אחד מהם מקבל שני חברים? נשמע מוזר.
רוני ומיכה מחליפים ביניהם מבטים מיואשים. עוד פעם הם צריכים לעשות לי בייביסיטינג מתמטי. וגם אני די מיואש, כי מה רוצים ממני? בסך הכל אני די בסדר. כלומר עד שזה מגיע לאקט הזה של ספירה. לא יודע למה, אבל לא מסתדר לי החיבור של פרטים ובדידים למספר בעל משמעות ותקפות.
