דילוג לתוכן

חורפים שיכורים

חורפים בעינות תלם | 16 בנובמבר 2023

קוצים ישנים, דקירות חדשות. כי לקראת העלייה היום לצפר בהרי ירושלים, אני לובש את הפליז לראשונה בחורף הזה, ומסתבר שהוא מלא בקוצים מהפעם האחרונה שלבשתי אותו. בטח באיזו תצפית מדברית בסוף החורף שעבר. אולי בברך חיון, או בנחלים הגדולים, בנחל חמדה, או בעוד אחד מהמקומות האלה, שבחורף קר בהם ודוקר. סביר שגם הצפרות ההיא הייתה עם מיכה, כמו היום במצפה נפתוח ובעינות תלם. בתחילת הבוקר אכן צונן. אך מתחמם מהר, בכל זאת חורף ישראלי, ואני פושט את הפליז. לצערי, אני מגלה שהדקירות ממשיכות. אולי עברו הקוצים לחולצה שמתחת לפליז, או לעור שמתחת לחולצה. תזכורות דוקרות שבמקום הזה, גם השגרה מכאיבה.

קוצים ישנים, דקירות חדשות. כי לקראת העלייה היום לצפר בהרי ירושלים, אני לובש את הפליז לראשונה בחורף הזה, ומסתבר שהוא מלא בקוצים מהפעם האחרונה שלבשתי אותו. בטח באיזו תצפית מדברית בסוף החורף שעבר.

חורפי
חורפי

במצפה נפתוח ישנן כמויות שגרתיות של ציפורי חורף רגילות: הרבה פרושים מצויים ומעט פרושי הרים, פפיוני שדות, דוחלים שחורי-גרון, אדומי חזה וקצת קיכלים רוננים. להקה קטנה של חורפים חולפת מעל לראש ונעלמת לפני ששנינו מספיקים ליהנות ממנה. המיינות דווקא נשארות ומתקרבות, מוקפות בהמוני עורבים וקאקים מרעישים. השועלים והצבאים, שנבהלים מנוכחותנו ונמלטים, כבר עוטים פרוות חורף יפה וסמיכה. אנו עולים בגבעה ויורדים בה וכשאנו ממצים את המצפה, אנו עוברים לעינות תלם, שם התמונה פחות או יותר דומה. מלבד על עץ התאנה הנדיב, שבין עליו הרחבים התמקמה להקה גדולה של חורפים, שמושחים עצמם על עורי ומרגיעים את הדקירות המכאיבות.

קשה לאתר את החורפים בין עלי התאנה הגדולים, למרות הצבעוניות הזועקת שלהם. הצהוב הבוער של נוצותיהם נבלע בירקרקות הכבויה של אותם עלים גדולים ועוטפים, שטרם ניתקו מהעץ ונשרו. אך התנועה הקופצנית של הציפורים בין הפירות, מסגירה אותן. חלק מהפירות פגות, אחרים כבר הבשילו ותססו, מפיצים אל אוויר ההרים הצלול ניחוחות בשומים של יין, שמחברים בין הציפורים והצפרים, עוטפים אותם באווירה מבוסמת משהו. השכרות הקלה מעצימה את הפער שבין הנופך החייכני והשמח של פני החורפים, לבין קולות הנהי הגבוהים והבוכיים שלהם. קולות הַתַּאֲנִיָּה באים מענפי התאנה ומשיגים אותנו גם מנופי האזדרכת הסמוכים.

קשה לאתר את החורפים בין עלי התאנה הגדולים, למרות הצבעוניות הזועקת שלהם. הצהוב הבוער של נוצותיהם נבלע בירקרקות הכבויה של אותם עלים גדולים ועוטפים, שטרם ניתקו מהעץ ונשרו. אך התנועה הקופצנית של הציפורים בין הפירות, מסגירה אותן.

חורפי
חורפי

החורפים נתלים על הפירות המבוקעים, דוחפים פנימה את פניהם ואת ראשיהם, את מקוריהם הדקים, שנשלפים מהפרי עטורים בתפרחות הקטנטנות של הפגות. הציפורים חגות סביב הפירות ונתלות עליהם הפוך. הן נוברות בפירות ומשביעות בהם רעב רב. החורפים שולחים בנו מבטים שיכורים ומשכרים, נעלמים מאחורי העלים הרחבים, מופיעים, אוחזים אך בקושי בענפים, מועדים ומתייצבים, עיניהם נוצצות בברק מחשיד. ניצנים ירוקים ואביביים כבר מציצים מהקצוות של ענפי העץ, מתחרים בשלכת החורפית ומשיגים אותה.

זכרים ונקבות מסתחררים שיכורים סביב הפירות התוססים ומשלחים בנו קריצות מבוסמות ופתייניות. אני כמעט וחושש שהם ימעדו וייפלו ארצה. אך רק תחתיי נעה ונדה הקרקע. העולם של החורפים יציב משלי. המבט הבכחנלי שלהם בוטח ועורם אינו דוקר ובטח שאינו מאכסן קוצים ישנים.

חורפי