ירח-העל נתלה על הקנים, לופת אותם על מנת להשהות את שקיעתו. אל מולו עולה השמש והוא מאבד מכוחות העל שלו, מחוויר לאיטו באורה ומדי בוקר מאבד עוד מעט מִשֶּׁטַח גופו. השמש נוֹגֶשֶׂת בו, רוֹדָה ברימונים המבשילים במטעים וממליכה עצמה על השחר הניעור. בחישת הקנים עוד שורר הצל, מעכב את עריצות הקיץ ומעניק עוד כמה רגעים של חסד שוקט ושוקק לחשקי הצפר, תשוקותיו. כך הם, למשל, חמוקיה החמקניים של קנית קטנה. תנועותיה משתרגות בין הקנים, אורגות אותם למרבד, שמחולל במשבים של רוח קלילה. או אז, בחלוף הזמן, רמזים זעים של צטיה; צללית חמקמקה וצקצוק בודד, שמתפרץ לאשדים מתנפצים. או חריקות של קנית פסים וגניחות של שיחנית קטנה.
טרקטור מטרטר ממהר על השביל, מותיר אחריו שובל של תָּאִית מתגלגלת ומצטחקת. עיני העובדים מתלכסנות מעל למסכה, משלחות בי מבט מחויך. הציפורים נחרדות מהרעש ונסוגות אל סבך הקנים. עוד המתנה עתה, באותה תנוחה בלתי אפשרית. תרגילים בנשימה איטית ומושהית, קבלה של עול סירחונות. הקנים מתעוררים בהדרגה, זעים וְכַפִּים מתנועות ציפורים. פִּרְפּוּרֵי פשוש, שמציץ ומניף זנב מיטלטל. שריקה עולצת בשתי הברות עולות ועלווית אפורה יורדת מהמעבה ונוחתת. היא עורכת שעשועים של שיווי משקל על קנה רצוץ. ניצוץ מַהֵל מאישוני עיניה, נוהר אליי וממלא אותי בעקצוצי עינוגים. בולבול מזדקף, חובט בכנפיו ומישיר אלי מבט אַדְנוּתִי. מלך הביצה, שאינו חושש ממאום.
בחישת הקנים עוד שורר הצל, מעכב את עריצות הקיץ ומעניק עוד כמה רגעים של חסד שוקט ושוקק לחשקי הצפר, תשוקותיו. כך הם, למשל, חמוקיה החמקניים של קנית קטנה. תנועותיה משתרגות בין הקנים, אורגות אותם למרבד, שמחולל במשבים של רוח קלילה.
