החרמשון הער אינו משחית את זמנו על חלומות, או על המראות הפסטורליים של שעות הבוקר המוקדמות. הוא רעב והוא משחר לטרף, מאתר סרטנים ומלקט אותם אחד אחד במקורו המעוקל. הם אינם טרף קל. הם נאבקים על חייהם ואינם נכנעים בקלות. הם נאחזים בכורכר ומאיימים על החרמשון בנקישת צבתות אימתניות. אך הוא מיומן ואינו נרתע מהם ומאיומיהם. לפעמים, כשהוא שולה אחד מהם מהסדק, מצליח הסרטן להשתחרר מאחיזת מקורו ומנסה להימלט בריצה צידית ומהירה, לרדת שוב בסדקים ולהיעלם בהם. אך החרמשון מתורגל בריצת הסרטן ובנקישות צבתותיו. אדיש לאיומים, הוא שב ותוחב את מקורו אל בין הסדקים, בהם נאחז הסרטן על חייו, שולה אותו, מניפו ומעיפו באוויר. כלהטוטן משליך כדורים, הוא עוקב אחר מעופו חסר הישע של הגוף המסתחרר, קולט אותו בנפילתו ומשליך אותו ארצה בחוזקה. עכשיו רוכן החרמשון ללקט אט את הרגליים שניתקו מהגוף. הוא מביט בסקרנות בגוף המקרטע ומתרחק, מאפשר לו לדדות מעט, כמעט ולהימלט, להיחלש, ואז שב ואוחז בו בקצה מקורו. הסרטן משתלשל מטה מהמקור והחרמשון נותן לרגליים הנותרות להימתח מטה, כמעט ולחוש במגע הקריר של מקלט הכורכר, ושוב מניפו מעלה וקורע אותו מהקרקע הסלעית. רגל נוספת ניתקת מגוף הסרטן, שמאמץ את שארית כוחותיו, נוקש בצבתותיו, מפרפר ברגליו הנותרות ומנסה ללפות את גרונו של החרמשון. אך גופו של העוף נמצא הרחק מאיומי הצבתות, כמטווחי מקור ארוך וחרמשי.
החרמשון הער אינו משחית את זמנו על חלומות, או על המראות הפסטורליים של שעות הבוקר המוקדמות. הוא רעב והוא משחר לטרף, מאתר סרטנים ומלקט אותם אחד אחד במקורו המעוקל. הם אינם טרף קל. הם נאבקים על חייהם ואינם נכנעים בקלות.
