ענבר וקטי גולשות אל שחף, שכבר משכשך בבריכה, אליה גלש ראשון. אורי המדריך חוגר אותי ואני גולש מטה, אליהם ואל עוד בריכה. שלד יבש של נימפת שפירית, אוחז בקיר ברגליים ריקות מתוכן. שפירית מרחפת מעל לבריכה, אולי זו היא שהתמלאה בתוכנה של הנימפה. מעל לשלד הנימפה, עוטף עכביש את גוף טרפו בקורים, מלפפו עוד ועוד. הטרף עוד מרטיט קלות ופוסק. קורים נוספים אופפים את השיחים, שאוחזים בקירות בשורשים חיים, לחים. עכביש ארזית ארג קור על קיר שלם. הוא ממתין. יש לו סבלנות. אנחנו ממשיכים מטה, עם זרימת הנחל.
עדר של עיזי הרים לוחך עשב יבש על המדרון. העיזים בוחנות את התקדמותינו במים. אבן מתדרדרת מתחת לאחד הטלפיים, מתגלגלת והולמת בקירות, מתופפת בהם. גדי עיזים פועה בבהלה. התקדמותנו ניתקה אותו מאמו. הוא עומד ובוהה בנו, בהלתו ניגרת ממנו פעייה אחר פעייה. אמו מביטה בנו ובו מהעבר השני של המעוק, דרוכה. אנו גולשים לבריכה שמתחת והוא ממהר לנתר, מרחף מעל לסלעים וחובר אל אמו.
עוד קפיצה ועוד גלישה. המים רעננים. לימוני אירופי מרצד בצהוב זרחני, נימפית הטווס בגוונים רבים ועמוקים. פגר של חזיר מוטל מתחת למצוק. שרידים יבשים ומחוררים של פרווה, דרכם באות והולכות נמלים. המעוק עמוק מדי לנשרים והם נתנו לפגר להרקיב ולהתייבש. הם חגים מעל וחולפים, מבקשים פגר זמין יותר. עדר העזים נאחז במדרון התלול, עיניהם תלויות בנשרים.
אורי חוגר אותנו לגלישה אל הבריכה האחרונה, לאחריה מתמתן המעוק לנחל ולשלוליות אחרונות. אנו מדשדשים בשלוליות החוצה, תחת אורה הבוהק של השמש, שהמתין לנו, מכה ברכסי ההרים, שסביב. אנו נאחזים במים, בוטשים בזרזיפים והם ניתזים בקול צהלה וכמעט ומרטיבים שתי יוני ענק מנמנמות.
