דילוג לתוכן

ניצנה בצהוב

אובך בניצנה | 8 באפריל 2023

גלגל החמה מתענג על קרירות של בטרם יום, מתפנק וממאן להתנתק מאמא אדמה, שמרחביה צובעים את ניצנה בצהוב של אובך שרבי. ניצני בוקר מנתקים את החמה ודוחקים אותה מעלה ומעלה, להפיל את העולם אל עילפון של חום מוקדם. המאהל עוד לפות בכבלי תנומה ואני כבר משוטט בין פריחה שהתאחרה ונדידה שהתפזרה. הקרקע פריכה מממטרים שירדו לאחרונה ופורחת בצהוב ובסגול, מכוסה פרווה דגנית המתלטפת ברוח, שמתחממת עם עליית החמה. סבכי טוחנים נחבאים בסבכי שיחים ונותנים את הקצב לטרטורים של תור מצוי וחנקנים גדולים. המיה של תורי צווארון. שחאוריות רצות על הקרקע ומותירות עקבות זעירות, שמוליכות לשום ולכל מקום. עורבים חומי-עורף מציירים מעגלים שחורים ברקיע הצהבהב. פפיון צהוב פולח את הרקיע, כמעט ונבלע בו בגווניו החוליים. זהו יום שהחל ללא עלילה, רק מלא בחול, שבולע הכל. צרעה צרחולית נגעת לא נוגעת בקרקע, נוחתת וממריאה ברכות של מי שהתווך החולי הוא ביתה והיא שמחה לנצל את התרחבותו.

גלגל החמה מתענג על קרירות של בטרם יום, מתפנק וממאן להתנתק מאמא אדמה, שמרחביה צובעים את ניצנה בצהוב של אובך שרבי. ניצני בוקר מנתקים את החמה ודוחקים אותה מעלה ומעלה, להפיל את העולם אל עילפון של חום מוקדם.

זנבן מתריע

עפרוני מדבר עוקב אחרי מבעד לענני החול, סלעית לבנת-כנף מפכה מעיינות של בכי ושני זנבנים מקפידים לשמור ממני מרחק, סלסולי קריאותיהם מתריעים על נוכחותי. כוס קד מעל לתל, שיירי יישוב מדברי, וקריאות מפרפרות של קטות גדולות. צבעים חמים של נימפיות חורשף מגיחים מתוך הצהוב החולי ונבלעים בו ללא שוב. אני סב על מקומי, סורק את האופק שטבע בשרב. צוואר ארוך של חוברה פורע את קווי המתאר של הגבעות הרגועות. היא מביטה לכל העברים ומהדסת להיעלם בשלוות הבוקר המדברי. אני מהדס בעקבותיה, מבקש חוברה קרובה, אך לשווא. רק צוואר אחד נוסף מופיע בחטף ונעלם כלעומת שבא. מטח יריות מאזור הגבול פורע את שלוות השבת, עד ששבה היא לעטוף את ניצנה בחול הצהוב.

עפרוני מדבר עוקב אחרי מבעד לענני החול, סלעית לבנת-כנף מפכה מעיינות של בכי ושני זנבנים מקפידים לשמור ממני מרחק, סלסולי קריאותיהם מתריעים על נוכחותי. כוס קד מעל לתל, שיירי יישוב מדברי, וקריאות מפרפרות של קטות גדולות.

עפרוני מדבר
פריחה

השמש מטפסת עוד. היא כבר אינה גלגל חמה, אלא נקודה מכאיבה, שיוקדת מתוך האובך ומנצחת על דממת הצייה. עדעד מאובק בוקע מקרקע לחה בערוץ מתחתר. שיח העדעד פורח ונופו מתמלא בזמזום חרקי, שמנצח את דממת הצייה. ואז, מעל, באות חרש דיות שחורות ולאחריהן עקבים מזרחים ועיטי חורש. עשרות של דורסים נודדים בוקעים מתוך האובך, יוצאים את מצרים מעל לגדרות התיל הגבוהות. רצועה מתמשכת של דורסים, שבתוכה מחוללים חמישה שרקרקים ירוקים וסנונית רפתות אחת, שמתערסלת מעל לגדרות, מתריסה בגבול ומציירת במעופה את החירות שהיא.

מקור החסידה