דילוג לתוכן

מרוץ הבוז'ולה

שדות חולדה | 28 באוקטובר 2022

אני חומק לאורך המטעים, מתגנב חרישי מצל לצל. ברקע, הולמת המוזיקה העולצת של מרוץ הבוז'ולה האזורי וזוג כרוזים מתאמצים, מזמינים את המנצחת לשעבר, את המפסיד לעתיד ואת המתחרים שתורם לעולם לא יבוא. מקצה אחר מקצה מפריחים רמקולים אדירים את זעקות הכרוזים, את הלמות הבס וההיפ הופ המתיילד. פירות רימון מבוקעים שופכים את תוכם האדום על האדמה החומה, משאילים ניחוחות של תסיסה לאוויר המתחמם. תיקתוק של אדום-חזה מבשר על בקיעים ראשונים בקו הביצורים של הקיץ. מהקנים מציץ ראש של כחול-חזה, חזה מתוח וכחול, על-שת אדמוני, זנב זקור וזיק של מבט עליז. מאחזי חורף מנוצים מישירים מבט אמיץ אל הנצח הקיצי ויכולים לו. אופטימיות זהירה. טרטור של זרעיות בוקע מתוך הסלסול של עפרונים מצויצים, צ'ופ פרושי חוצב לו מובלעת בתוך הלהג העליז של להקת חוחיות. בזבוזים מנסרים ומיער הרצל הולמת המוזיקה העולצת של המרוץ המרוחק.

אני מתיישב, מכווץ את צלליתי, נותן לה לצלול בצללים של המטע, להיטמע בהם, כדי לאפשר רגעים קטנים ושקטים כמידת האפשר של אינטימיות מקומית. עלוויות חורף פעלתניות ורעבות קרבות בהדרגה, מטפסות לאורכם של הקנים, מנתרות ללכיד מיובש ולטיון דביק, שלוהב בצהוב פורח. מקוריהן הדקים מסתייפים עם הגבעולים, מלקטים פרוקי רגליים זעירים בתזזית של קטל מזין. קריאות אזהרה חורקניות של כחול-החזה והעלוויות נעלמות בעבותות של חישת הקנים. שלושה רוכבי אופניים מגיחים ממזרח, שני רצים ממהרים ממערב ושיירה של טרקטורים מתפזרת בניחותא בין שורות העצים, לאסוף ארגזים מלאים של פרי נקטף. המוזיקה העולצת ממשיכה להגיע ולהלום בי מכל כיוון. רק הבולבולים נראים שמחים בהמולה שסביבם, מבוסמים קמעה מניחוחות התסיסה, עוד מעט וימעדו על עומדם.

פירות רימון מבוקעים שופכים את תוכם האדום על האדמה החומה, משאילים ניחוחות של תסיסה לאוויר המתחמם. תיקתוק של אדום-חזה מבשר על בקיעים ראשונים בקו הביצורים של הקיץ.

נימפית חורשף על טיון דביק
עלווית חורף

נימפיות חורשף חירשות, משתכרות מהחמימות שפשתה באוויר. לא מטריד אותן הרעש. אור שנצבע בפריחת הטיון הצהובה, חולף דרך כנפיהן, מצייר כתמים זהבהבים של אור וצל. הן עומדות במרכז הפרח ונעות על צירן, סבות עם כיוון השעון ואז נגדו, עוקבות אחר תנועתה של החמה. הן עוצרות וחובטות בכנפיהן פעם ופעמיים, בעצלות בוטחת בעצמה. פשוש מציץ מתוך עלי הקיקיון ונקבה ערירית של דוחל שחור-גרון, נוחתת על ברקן מיובש. ראשי שניהם כואבים עליהם מהמוזיקה המרעישה, אך הרעב מציק להם והם לוטשים מבטים בפרפרים הנינוחים, שחבטות כנפיהם העצלות מתחלפות עתה בחבטות בעתה.

עוד נחרת אזהרה של כחול-החזה. הציפורים מתפזרות והפרפרים שבים לשלוותם. שיירת הטרקטורים הנינוחה שבה, עמוסה בארגזי הפרי, מותירה אחריה שובל של ניחוח תוסס וחבורה עליזה של בולבולים עוקבים. עוד רוכב אופניים וכמה רצים, פליטים ממרוץ הבוז'ולה, נמלטים מפני המוזיקה, שצליליה ההולמים, מבריחים גם אותי ממפלט הצללים.

חוחיות
בולבול מבוסם