דילוג לתוכן

מוכן לסתיו

מאגר חולדה | 18 באוגוסט 2022

השמש עולה בגבי. בתחילה היא רק ניצוץ, נצנוץ של קצה כתמתם, ואז משתחרר מלוא גופה מלפיתתו של יער חולדה והיא מתנערת באדים, שהיא עצמה מעלה מהקרקע הקרירה, ועולה מעלה, צובעת לרגע את הגופים במאגר חולדה בזהוב של זריחה, שמשתנה לוורדרד עדין ואז לבן. עוד בגבי, משק מחריש של כנפי יונים, מאות יונים שרועות בין שלפי השדה הקצור וזרונית סוף נהנית להפריחן שוב ושוב. היא עצלה מכדי לצוד, אך פעם אחר פעם היא גולשת אל מעל ליונים, נהנית לראותן נחרדות, פורחות, הופכות ענן רועש, שבקרבו היא נבלעת ונעלמת עד לגיחתה הבאה, ששוב תצית את משק כנפי היונים, וחוזר חלילה.

השמש עולה בגבי. בתחילה היא רק ניצוץ, נצנוץ של קצה כתמתם, ואז משתחרר מלוא גופה מלפיתתו של יער חולדה והיא מתנערת באדים, שהיא עצמה מעלה מהקרקע הקרירה, ועולה מעלה

שקנאים וחסידות

במאגר שוחים בעצלתיים כארבעים שקנאים, ובגדותיו חוסות עשרות חסידות דוממות. השמש העולה מאירה אותן וכולם, גם מגלנים, לבניות קטנות ואנפות אפורות, פונים אל השמש, זוקפים צוואר קצר או ארוך, מנפנפים בכנפיהם ושולחים את מקוריהם לכיוונה. חסידות משליכות את ראשן אחורה, עוצמות עיניים ונוקשות מקורים, ולרגע מתמשך, כמו עולה מהמאגר תחינה לאל השמש, עבודת חמה אלילית. נקישות המקור של החסידות קוצבות את תנועות התפילה של העופות ובליל נהמות של אנפות ומגלנים משתלב בצריחות של סיקסקים, שריקות של ביצניות שונות, ובשקט התהומי בו שדמיות אדומות-כנף מנתרות מהקרקע הבוצית אל חרקים מעופפים, מנתרות ושבות אל הקרקע, עליה הן קדות וגוחנות.

בגבי, שוב משק כנפי היונים, מתוכו מגיחה הזרונית במעופה השליו. שתי חופיות קטנות ממהרות בריצה החפוזה שלהן, מתבלבלות בין רגליו של חופמי צווארון ומשלחות למעוף נזעם שלושה לוחמים. חסידה מצליבה מקורה במקורו המתרחב של כפן ודוחקת אותו אחורה, בהיאבקות מקורים מרה. מובס, הוא משכל את רגליו בצעדי מחול, מניף את ציציתו בנונשלנטיות מזויפת, ונסוג עוד צעד ועוד אחד, הרחק מטווח מקורה של החסידה. השקנאים ניתקים מהקסם שהילכה עליהם הזריחה, ושבים לשחות בעצלתיים. החסידות מנערות את כנפיהן, חלקן ממריאות לסיבוב קצר, כמו בודקות שכל המערכות עובדות, ומוכנות ליום נוסף של נדידה. הן שבות לנחות בצפיפות החמימה של חברותיהן, ושני תנים, שבחנו אותן ברעבתנות, מוותרים על המאמץ, שדינו כישלון כואב, מפשילים זנב, ונסוגים אל שדה השלפים, אולי יצליחו להפתיע יונה פזיזה.

חסידות משליכות את ראשן אחורה, עוצמות עיניים ונוקשות מקורים, ולרגע מתמשך, כמו עולה מהמאגר תחינה לאל השמש, עבודת חמה אלילית. נקישות המקור של החסידות קוצבות את תנועות התפילה של העופות

חסידות

שחף ארמני צעיר שוחה וסביבו ארבע מירומיות לבנות-לחי ושתי שחפיות ים, שמתמרנות בין עשרות סנוניות רפת. השחפיות משליכות את עצמן אל המים בעוצמה ואילו המירומיות מנמיכות בעדינות מלאכית, יורדות אל פניהם, מרפרפות ושולחות את מקוריהן לנגיעה אחת רכה, שמפזרת אדוות קלילות, שמתפשטות והולכות, סובבות את השקנאים בשחייתם, את החסידות בשתיקתן, וגם שלושה עשר קורמורנים גדולים, שמתנערים, ממריאים ונעלמים צפונה, אל תוך השמש הבוהקת.

עכשיו גם שריקות צרודות של נחליאלים צהובים נושרות עליי כטיפות של גשם, שלא יורד ולא ירד עוד זמן רב. אך אני לא זקוק לו יותר, כי השריקות של הנחליאלים ומראות הנדידה, מוחים את אבק הקיץ מלחיי, ואני ניצב על גדות המאגר, מטוהר ומוכן לסתיו.

שקנאים