הברך של ניתאי

ברך חיון | 24 בדצמבר 2021

בוקר והגוף מפשיר מלילה בחולות כסוי. דווקא עשה עמנו חסד הלילה, ועטף אותנו בעננים, שמיתנו את הקור ועדיין, חורף מדברי במיטב מעלותיו המועטות. ציוץ נחליאלים משכים אותנו ומלווה את ההתארגנות. מיכה אמון על קיפול האוהל, אני אחראי על הקפה, וכדאי שהוא יהיה מר וקצר. אין הרבה זמן לבזבז. נסיעה קצרה אל הברך של נחל חיון בשערי בקעת עובדה, לצפרות חורף שבלעדיה נתקשה לחתום את השנה.

הנחל נראה רדום. מעט קולות ישנוניים נשמעים כאן ושם. בסדק הצר שבין כובע הצמר לאוזניים, שורקת הרוח מנגינה קרירה, סולמות עולים ויורדים. הרגליים עוד מנומנמות מעט. האצבעות עושות תרגילי חימום בכפפות ובינתיים מיטלטלת המשקפת על הצוואר, חסרת ישע. בז מדברי, שצולל אל עבר קבוצה של תורי צווארון מצונפים על עץ עירום, מבהיר כי על אף הקור, מתעורר העולם וציפורים יצאו לשחר מזון. אני מנסה לנער את עצמי אל עירות. להקה מעורבת של עשרות צחיחניות ועפרונים חכליליים חגה מעל ראשנו ונוחתת בסמוך לנו. ציוצים דקים. ציציות שחורות ודקיקות מעטרות את ראשי הצחיחניות. אנחנו נשכבים על הקרקע הקרה, בין ועל גללי פראים. הייתי רוצה לומר גללים מהבילים וחמימים, אך הם כבר נוקשים וצוננים. אניצים מעוכלים למחצה ננעצים בבגדים ויוותרו נעוצים בהם לשארית היום. העפרונים אוהבים את סביבתם של הגללים. הם עשירים בחומרים אורגניים ובזרעים שנובטים לפזר זרעים נוספים. כתמים פוריים במדבר, שטרם רווה ממטר ונותר עקר. העפרונים נעים במהירות ובזהירות מתל גללים אל תל גללים, קדים אל הקרקע ללקט מזונם ומיד זוקפים את ראשם, להשגיח על קרבתם. זרון תכול גולש צמוד לראשי השיחים, מתקדם במורד הערוץ של הנחל, עיניו נעוצות בעפרונים שמפוזרים סביבנו. הוא משגיח בנו ומשנה באחת את כיוונו. העפרונים מזהים אותו, ממריאים ונפוצים בכיוונים שונים, מתכנסים ושוב נוחתים בין הגללים וסביבנו.

הנחל נראה רדום. מעט קולות ישנוניים נשמעים כאן ושם. בסדק הצר שבין כובע הצמר לאוזניים, שורקת הרוח מנגינה קרירה, סולמות עולים ויורדים. הרגליים עוד מנומנמות מעט. האצבעות עושות תרגילי חימום בכפפות ובינתיים מיטלטלת המשקפת על הצוואר, חסרת ישע.

זריחה בחולות כסוי
סלעית נזירה
סלעית נזירה

מספר להקות של עפרונים מפוזרות ברחבי השטח, גם הרבה מאוד עפרונים מצויצים ומספר עפרוני מדבר. כולם נעים באותה תנועה מהירה וזריזה, בין היפרוקים, ריכפתנים ורתמים יבשים, בין הגללים וסביבתם שכמעט ומוריקה היא. משחרים מזון, נשמרים שלא להיפך מזון. גבעוליהן היבשים של שושנות יריחו צמודים לקרקע, קפוצים לאגרוף שמחביא במרכזו את הזרעים. הגבעולים ממתינים לגשם שוטף, כדי להיפתח ולשחרר את הזרעים הנצורים בקרבם: מטמון מדברי. שני חצוצרני מדבר דהויים למראה מסתתרים מתחת לאחד היפרוקים, מנתרים אל עבר עמוד פריחה מיובש של ריסן וגבעולים כמושים של לוניאה, מסרקים אותם במקוריהם ושבים אל מסתורם. אנחנו ממשיכים להתגלגל בין הגללים. דרורים ספרדיים נמלטים מאתנו ומתקבצים על שיח רותם. סלעית נזירה נעלמת בין סלעים. סלעיות שחורות-בטן ולבנות-כנף עומדות על ראשי שיחים ועטות משם על חרקים בלתי נראים. גם מספר סלעיות ערבה ושחורי-זנב מנקדים את תוואי הנחל ואת מרחבי החמדה השטוחים שסביבו. אין ולו סלעית בזלות אחת. אני זוחל אל הסלעיות, מהופנט מצלליתן שעל היפרוק, מניצוץ החיים שבעיניהן. סלסול שמח של מדברון נישא ברוח הקרירה. העננים, כמו העפרונים, מתפזרים ושוב מתקבצים עלינו, באים והולכים ואיתם מטפסות המעלות וצונחות. אני מוציא מגופי עוד כמה אניצים מעוכלים למחצה, שתקועים בי ומגרדים. כובע הצמר מוחלף בכובע שמש.

גבעוליהן היבשים של שושנות יריחו צמודים לקרקע, קפוצים לאגרוף שמחביא במרכזו את הזרעים. הגבעולים ממתינים לגשם שוטף, כדי להיפתח ולשחרר את הזרעים הנצורים בקרבם: מטמון מדברי.

סלעית שחורת-בטן
סלעית לבנת-כנף

פרפור של קטות סנגליות מפר את הדממה המדברית. הן נוחתות במרחק מה מאתנו, ממריאות, מתרחקות, נוחתות, רועות מעט בנחל וסביבותיו. הן נראות כעדר של אוכלי עשב שפופים. שוב הן ממריאות ועפות במורד הנחל. יש להן קצב משלהן, שממזג בין השלווה המדברית לחרדה הציפורית מפני עוף דורס. הן מושכות אותנו במורד הנחל, עד שמופיע סבכי ערבות, שבשבילו מיכה מוכן לשכוח הכל, הכל מלבד סבכי מדבר, וכשהוא מופיע שמחתו שלמה. כרגיל, מתקדם סבכי המדבר מתחתית שיח לתחתית שיח, מתנועע כעכבר חולי ומכונף. לבסוף, אנחנו מצליחים להקיף שיח בו הוא מסתתר ומטילים עליו מצור. אני מתכונן לכוון את המצלמה, אך אז צץ חוב ישן, שבפניו אפילו אני מסיר את הכובע וממתין בהכנעה לתורי; ממתין באותו קצב שמשלב מעט מין השלווה המדברית עם הרבה מאוד חרדה צפרית, שמא תברח הציפור. אך לסבכי יש סבלנות והוא ממתין לי בראשו של היפרוק, מחייך ומקדם את השנה שַׁעַל נוסף אל סופה.

סבכי מדבר