תמיד היה טוב ומיטיב אלי נחל יתלה וגם הבוקר, בוקר של פרידה, הוא חייכן ומפויס, אף שולח לי משבים של רוח נעימה ומלטפת והיא מרחיקה מעלי את מפלי הזיעה הרגילים. סלע גיר בהיר מצופה פטינה כהה מספק לי צל ואני רוכן לרגליו, נשכב בצילו, מתמסר לו ולסלסול של פפיון ההרים. הפפיון ניצב בראש הסלע הקבוע שלו, הסלע הזקוף, כמעט אובליסקי, שמשקיף על השפלה, שנפרשת תחתינו מיושבת מדי ורחבה.
הכוס המקומי מציץ בי מתוך ענפי אשחר מיובש, אשחר מושחר מחום של צהרי קיץ רבים. הענפים ממסגרים עבורי את צלליתו. הוא היה שקוע בשרעפי יום וכעת הוא ניעור וזוקף את גבותיו אלי בתמיהת פרידה ויש במחווה הזו שלו קורט נחמה. יהיו בי געגועים, אך גם במקום החדש יהיו כוסים עגלגלים, סקרניים, אולי ידידותיים אם רק אדע לשמור מהם מרחק, לשמור על כבודם.
הכוס המקומי מציץ בי מתוך ענפי אשחר מיובש, אשחר מושחר מחום של צהרי קיץ רבים. הענפים ממסגרים עבורי את צלליתו. הוא היה שקוע בשרעפי יום וכעת הוא ניעור וזוקף את גבותיו אלי בתמיהת פרידה ויש במחווה הזו שלו קורט נחמה.
