דילוג לתוכן

חוקי הפיזיקה

טוויץ' לבית אל | 13 ביוני 2021

רמזור אדום, קו ירוק, דבר לא מרתיע את יואב והוא דוהר והוא נחוש ובאיזשהו שלב נובטת בי הבנה עמומה שהוא משוכנע שלא רק חוקי המדינה לא חלים פה במלואם, אלא שגם אחיזתם של חוקי הפיזיקה מתערערת מעבר לקו הירוק ובדיוק אז אני חובט את ראשי בתקרה של האוטו, שהתרומם באוויר לאחר מפגש לא מתוכנן עם מהמורה בכביש. אני משפשף את החבורה הטרייה ומנסה לשכנע את יואב שגם אם הוא צודק לגבי חוקי המדינה, לחוקי הפיזיקה דווקא אמורה להיות פה תקפות מסוימת וכדאי שלא ננסה על עצמנו את החוק הראשון של ניוטון ואת חוק שימור האנרגיה ואת האנרגיה הקינטית, כי הגוף שלי לא ישרוד עוד חבטה כזו, שלא לומר תאונה עם העברות לא חביבות של אנרגיות קינטיות, ותיזהר מהאוטו הזה!!!!! אך יואב מתעלם משיעור הפיזיקה הבסיסי שלי, מאיץ ופולט עוד קללה אל עבר הנהג של האוטו שלפנינו, שנראה די מבסוט לחסום לנו את הנתיב ואני שוקע מיואש במושב, תולה יהבי בתכנית מדינית או לפחות בשמיים, שנתלים מעלי כחולים ומרובבים בכמה עננים אפרפרים.

אך יואב מתעלם משיעור הפיזיקה הבסיסי שלי, מאיץ ופולט עוד קללה אל עבר הנהג של האוטו שלפנינו, שנראה די מבסוט לחסום לנו את הנתיב ואני שוקע מיואש במושב, תולה יהבי בתכנית מדינית או לפחות בשמיים, שנתלים מעלי כחולים ומרובבים בכמה עננים אפרפרים.

עיט סוואנות
עיט סוואנות

אני עוצם עיניים שקוע במושב ומבטיח שלא לפקוח אותן עד שנגיע לעיט הסוואנות, שמכל המקומות שבעולם מצא מקלט בבית אל. אבל הקפיצות של האוטו והחריקות של הבלמים מאלצות את עיניי להיפקח ואני מיד מתחרט ועוצם אותן, ושוב מבטיח לעצמי הבטחות שווא ובדיוק אז אבנר מדווח שהעיט במקומו ויואב, במקום להירגע, לוחץ עוד על דוושת הגז ואני נשבע שאני שומע את ניוטון צוחק שם למעלה והצחקוק שלו מתערבב בקולות היבבה שלי ובשתיקה המהורהרת של במבה, ואני זורק לחלל האוטו נדרים על גבי נדרים שלא עוד, לעולם לא עוד, שאני תולה את המשקפת ופורש מעסקי הטוויצ', והרי הבטחתי זאת לעצמי כל כך הרבה פעמים ובאמת שהתכוונתי לזה ואין לי מושג מה אני עושה פה ועוד פה מכל המקומות שבעולם.

אבל כשלאכזבתו של ניוטון ולרווחתי שלי גולש האוטו לעצירה בטוחה והעיט מתבונן בי במבטו החד, אני שוכח את כל החרדות, העקרונות, הביעותים והנדרים ומברך את ברכת הטוויצ' ואת העיט שנראה רגוע למרות כל הטוויצ'רים שנהנים ממראהו ומריחותיו של המט"ש שליד. אני שואף לריאותיי את הניחוח, נרגע מעט ומתבונן בעיט ומתבונן בעיט עוד ומתבונן בו עוד וזה פחות או יותר מה שיש לי לדווח, כי המנוול עומד על עמוד עץ ולא מניד אברה.

אבל כשלאכזבתו של ניוטון ולרווחתי שלי גולש האוטו לעצירה בטוחה והעיט מתבונן בי במבטו החד, אני שוכח את כל החרדות, העקרונות, הביעותים והנדרים ומברך את ברכת הטוויצ' ואת העיט שנראה רגוע למרות כל הטוויצ'רים שנהנים ממראהו ומריחותיו של המט"ש שליד.

עיט סוואנות מלשלש
עיט סוואנות בפרישת כנפיים

הדקות נוקפות והשעמום גובר ואני מנסה לדרבן את העיט להזיז את עצמו, אך הוא מראה לי בתמורה מה הוא חושב על כולנו ומלשלש עלינו לשלוש ארוך והגאווה שלי מוכנה לספוג זאת, כי תמיד העיטים ממריאים אחרי שהם מלשלשים וכולנו נדרכים, מתכוננים להמראה, אך לעיט רעיונות משלו ואחרי שהוא גומר ללשלש עלינו את מטענו, הוא מרפה את גופו ונותר לעמוד על העמוד באפס מעשה. מזל שחיוויאי מוסיף קצת עניין עם נחש שמשתלשל ממקורו ובז עצים בא לנסות את מזלו בענן של סיסי חומות שמארחים גם סיסים חוורוורים, סיסי הרים וסיס גליל אחד ומיוחד.

עיט הסוואנות מתבונן בנו מתבוננים במעוף של החיוויאי ומתקנא במעט, ורק כדי להראות לנו שמשהו הוא יודע לעשות, הוא ממריא, עושה שני סיבובי ראווה מרשימים אך קצרצרים ונוחת על העמוד הבא. ועכשיו הוא כבר לא זז, דבר לא מזיז אותו והוא תקוע על העמוד והוא משעמם ואני משועמם והשעמום הוא מין אנטי קליימקס ראוי שכזה.

חיוויאי עם נחש