בעצלתיים התנהל היום, התמשך בין סבכי שחור-גרון בכניסה לנחל משמר ועד לכתום-קצה מדברי בקליה, עם כלות היום. נדמה לי שהיה תכנון לטיול מאומץ יותר, עד לעין משמר ולמערת המטמון, אך הסבכים לא ממש אפשרו לנו להתקדם: סבכים קפריסאיים, שחורי-גרון, גם טוחנים ושחורי-ראש. כולם על שיחי הרכפתן, בולעים בתאווה רעבה את הפירות הלבנבנים, עוצרים אותנו על כל צעד ושעל.
הרבה לא התקדמנו, גם לא כל כך מהר. כמה צעדים פה, כמה צעדים שם, התכנסות סבב שיח זה, התגודדות סביב השיח ההוא, ועל כל שיח סבכי או שניים, מצ'קצ'קים, בולעים, רודפים זה את זה. והשריקות של טריסטרמיות, בוקעות מהשיחים והעצים, מהדהדות מהסלעים שסביב, להקות להקות של טריסטרמיות, אבל אנחנו מהופנטים מהסבכים, מתקדמים עוד כמה צעדים פה, עוד כמה צעדים שם וממשיכים באיטיות מהופנטת אל הקניון.
שליו קורא ממרחבי המדבר ומיכה ואני מתיישבים בסמוך לחומה מדברית מתפוררת (הקניון עוד מאתנו והלאה) וממתינים לסבכי קפריסאי, שיחשוף את עצמו. הוא ערמומי, הסבכי, מתחיל בהעפלה אל ראש השיח, קצה מקורו נושק לפסגה, ואז הוא מתמהמה מעט, משנה את דעתו ויורד שוב אל מעמקי השיח, פונה ימינה ממשיך באיטיות מטריפה אל הקצוות החשופים של הרכפתן, עוצר פה, עוצר שם, מוציא לנו את הנשמה, חושף חזה עטור בנימורים שחורים, נמלך בדעתו ושב אל המסתור. שריקת הטריסטרמיות נמהלת בקריאות של עורבים קצרי-זנב. אנו נהנים מצל שברירי, סובלים ממשוגות הסבכי, מצלליתו שמרצדת בתחתית השיח. עכשיו הוא שוב נע ימינה בשיח, פתאום ממהר, חולף בדילוג לשיח סמוך, קוטף בניתור פרי עגלגל ונבלע בליבו של השיח הסמוך. פריו נבלע איתו, נבלע בקרבו.
אנו נהנים מצל שברירי, סובלים ממשוגות הסבכי, מצלליתו שמרצדת בתחתית השיח. עכשיו הוא שוב נע ימינה בשיח, פתאום ממהר, חולף בדילוג לשיח סמוך, קוטף בניתור פרי עגלגל ונבלע בליבו של השיח הסמוך.