חנקנים מאתגרים את שכניהם במבט נוקב וטרטור ריבוני: מי הוא שיעז לחצות את הגבול התוחם את נחלתם, זה עתה היא נכבשה. אדומי-חזה סמויים, מתקתקים מתוך סבך שיחים. שחרורים וירגזים בבכחנלייה של שירה גלויה. ניצה נמשכת להמולה, צוללת אל תוכה להטיל בה דומייה. צלליתה מפריחה להקת פרושים וירקונים והלאה היא ממשיכה, טופריה ריקים. ציפורים מציצות ממסתור הסבך, יוצאות אט ושבות לשגרתן. גם שירתן ניעורה בהדרגה, מחליפה את ציוצי האזהרה. עיט צפרדעים מטפס מעל לגיא, גם זרונית תכולה, שניהם תרים חום, להעפיל לרום. עקב חורף ועקב עיטי באים בזה אחר זה מצפון, ובמערב מלהטט סיס הרים, בודד ושקט.
הנחל מתפתל בדרכו מעלה אל הכיפה. כוס מסתתר מאחורי הדק שבענפים, גלוי לעין כל. עורבני קורא לרעיו והם באים להתגודד סביב הכוס. עיניו הצהובות משדרות מצוקה. השמש באה לעזרתו של הנצור, עולה סוף סוף מעל לקו רקיע, לסמא את המשחקים בו. פורש הכוס כנפיו ונמלט במעופו המוזר, מעוף כבד ומהיר כאחד. עתה עוברים העורבנים לתור קורבן אחר, וכוס שני ממהר להימלט למחילתו. חוגלה נובחת. שב התן ומופיע ועדת החוגלות הסמויה פורשת כנף קצרה, ממהרת לגלוש מטה, להיעלם בבתה, שבמורד הגבעה.
